סעדה נ' קרסו מוטורס בע"מ

התובע מורה לנהיגה במקצועו רצה לרכוש רכב יד שניה לצורך שיעורי נהיגה מאת הנתבעת. ביום 16.10.16 הוא חתם על חוזה רכישה שלפיו נאמר שמחיר הרכב הוא 58,000 ₪ כולל מע"מ. ב26.10.16 התובע קיבל לידיו חשבונית בגין העסקה ושם נאמר שמחיר הרכב הוא 57,128 ₪ והמע"מ 871 ₪. חשבונית זו הפתיעה את התובע אשר סבר שהוא יזכה במע"מ בסכום של 9,860 ₪ שהוא 17% ממחיר הרכב. יש לציין שהתובע כאשר ישב מול נציג הנתבעת, מר משה סוננזון, דן עמו בתנאי העסקה. בין היתר הנתבעת ארגנה הלוואה של 40,000 ₪ ללא ריבית ולכן נותר לתובע לארגן עוד 18,000 ₪. התובע התכוון לארגן עוד 10,000 ₪ ולפי חישוביו היה יכול להזדכות על המע"מ בסכום של 9,860 ₪. התובע שיתף את נציג הנתבעת בחישוביו. לכן כאשר התובע קיבל את החשבונית המראה שסכום המע"מ הוא 871 ₪ הוא מיד פנה למר משה סוננזון וביקש את עזרתו. מר סוננזון העביר אותו מיד להנהלת חשבונות של הנתבעת אך שם התברר להפתעתו הגמורה של התובע כי תחשיב מע"מ בגין רכישת רכב מיד שניה כאשר הרכב נמכר על ידי סוחר רכב הוא שונה לחלוטין מהחישוב לגבי רכב חדש. סעיף 5 לחוק מס ערך מוסף תשל"ז-1975 (להלן: "החוק") וכן תקנה 2 מתקנות מס ערך מוסף תשל"ו- 1976 (להלן: "התקנות") קובעים ביחד את הכללים כאשר דובר במכירה של רכב משומש בידי עוסק שעסקו קניית רכב משומש ומכירתו. המס על פי הוראות החוק והתקנות, "ישולם על פי ההפרש בין מחיר הרכב בעת המכירה לבין מחירו בעת הרכישה" (תקנה 2(א)).

על סמך העובדות האמורות שאינן במחלוקת, התובע עותר לפיצוי מאת הנתבעת בסכום כולל של 24,860 ₪.

הסכום מורכב כדלקמן:

1. פיצוי בגין 17% מע"מ על העסקה- 9,860 ₪.

2. פיצוי בגין נזק לא ממוני עקב התנהלותה הרשלנית של הנתבעת- 5,000 ₪.

3. פיצוי לדוגמה על פי חוק הגנת הצרכן- 10,000 ₪.

4. הוצאות משפט.

עמדת הנתבעת היא: התובע רכש את הרכב בסכום של 58,000 ₪ כולל מע"מ ולא בירר מול מר סוננזון לגבי כל דבר הקשור עם גובה המע"מ. ייתכן ויותר שהתובע אכן הניח לעצמו שיזדכה בסכום של 9,860 ₪ במע"מ אך לא שיתף את נציג הנתבעת בחישוביו. נציג הנתבעת לא ידע כיצד לחשב את המע"מ ולא התיימר לטעון כך ואכן כאשר התובע פנה בטרוניה בקשר לחשבונית הנציג בעצמו הופתע ומיד הפנה אותו להנהלת חשבונות. וכך אמר מר סוננזון לבית המשפט:

"אמרתי לו שכמובן הכל עם חשבונית ומע"מ ... אני לא רואה חשבון שלו ולא נכנס למספרים. דאגתי לו לסבסוד בעסקה שאנחנו עובדים עם בנק הפועלים. הוא אמר לי חסר לי כסף אמרתי יש מע"מ תתקזז מה שמגיע תיקח". (ע"מ 2 שורות 9-11)

לגבי שיעור המע"מ אשר נקבע, עמדת נתבעת היא שדובר בתקנות האוצר ואין לה שליטה על תקנות אלו ולכן אין אחריות על הנתבעת לפצות את התובע כלל וכלל.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1. העתירה לסכום של 24,860 היא מוגזמת. לא מצאתי שהנתבעת הפרה את חוק החוזים או את חוקי הגנת הצרכן. אין מקום להטיל פיצוי לדוגמה על הנתבעת.