ת"ק 53371-03-14 אליר נ' פריאל

התובע רכש מהנתבע טרקטור, אשר לטענתו נמכר כשהוא פגום, בלא שהנתבע טרח ליידע אותו אודות ליקוי מהותי בטרקטור המונע שימוש סביר, ליקוי שהתגלה כבר למחרת הרכישה.

לטענת התובע, רכש מהנתבע טרקטור, כאשר במועד הרכישה נמסר לו כי הטרקטור עבר טיפול אוברול, ולטענתו הסתבר שהמנוע של הטרקטור כלל לא טופל כי קיימת בעיה בלחץ השמן, בגינה יש צורך כעת בשיפוץ הטרקטור הכרוך בהוצאה גבוהה.

התובע הסביר, כי למחרת הרכישה, בעת בדיקת הטרקטור לראשונה על ידי מכונאי, התבררה התקלה, ואז פנה לנתבע אשר הביע נכונות לתקן את הטרקטור בטענה, כי כנראה יש בעיה במשאבת השמן, והתעקש לקבל משאבת שמן חדשה מחו"ל, ולבצע את התיקון. עם זאת, לאחר מכן התברר לו כי הסטייה בלחץ השמן הקיים לעומת הלחץ התקין, מצביעה על פגם במנוע וכי הנתבע שינה את דעתו, התחמק מאחריות, וטען כי הליקוי הינו בפילטר השמן ולא במשאבה.

התובע פנה למכונאי לקבל הצעה לאוברול כללי למנוע, והגיש את התביעה כאשר הוא עותר לפיצוי בגין הוצאות המשפט, הוצאות המכונאי, עלות ביצוע הטיפול לטרקטור, עוגמת נפש והפסד ימי עבודה.

הנתבע טען, כי ביצע טיפול אוברול במנוע הטרקטור מספר חודשים בטרם נמכר לתובע, והגיש מסמכים התומכים בטענתו לטיפולים שבוצעו ולחלפים שהוזמנו לצורך תיקון שביצע בעצמו בעזרת מכונאי בן משפחה.

הנתבע טען כי הפנייה הראשונה אליו היתה לאחר כ-3 שבועות לאחר הרכישה, כאשר לא ניתן לדעת מה נעשה עם הטרקטור במהלך תקופה זו, כי הטרקטור היה תקין לחלוטין בעת שנמכר, וכי אין לו כל אחריות על התקלה שקרתה לאחר מכירת הטרקטור.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, לרבות עד התובע שהיה נוכח עמו בעת קניית הטרקטור, הגעתי למסקנה כי גרסת התובע עדיפה על פני גרסת הנתבע וזאת בשל אלה:

ראשית, המסמכים שהוגשו לבית המשפט וסומנו נ/1 ו-נ/2, המעידים על רכישת חלפים וטיפולים אינם מציינים את מספר הרכב בו בוצעו הטיפולים או אליו מיועדים החלפים ועל כן לא ניתן לקבוע כי הטרקטור שנמכר לתובע הוא זה בו נעשה הטיפול או הוחלפו החלפים. הנתבע לא דאג להתייצבות המכונאי ביצע את הטיפול במנוע, לטענתו, בטרם מכירתו לתובע, והימנעותו מלעשות כן פועלת לחובתו.

שנית, הנתבע ציין, כי "יש משאבת שמן שהגיעה מארה"ב...", עובדה המחזקת את טענת התובע שהנתבע התחייב להזמין משאבה ולהחליף את המשאבה בטרקטור שככל הנראה פגומה. לו היה סבור הנתבע שאין לו כל קשר לפגם בטרקטור בכלל או במשאבה בפרט, לא היה מזמין משאבה מחו"ל לצורך החלפת החלק הפגום.

שלישית, הנתבע אישר בבית המשפט, כי לאחר שמסר לו התובע שהטרקטור אינו תקין ואין לחץ שמן, ביקש שיביאו אליו את הטרקטור והוא יטפל בו ככל שישנה בעיה. מהעדות הנתבע עלה, כי רק מאחר שהתובע סירב להביא את הטרקטור לנתבע ודרש שהנתבע יגיע אליו לביצוע התיקון, לא דאג לתקן את הפגם עליו התלונן התובע.

לאור האמור, נראה כי בעת מכירת הטרקטור לתובע, היה ליקוי כלשהו במערכת המכנית שגרם לירידת לחץ שמן, והנתבע לא התנער מהאחריות לתקן אותו ליקוי לאחר שהתגלה.

עם זאת, לא ניתן להעריך כמה יעלה תיקון הליקוי, ואין די בהצעת המחיר שהוגשה, שאינה תחליף לחוות דעת שמאי, והטרקטור לא תוקן בפועל. התובעים אינם יודעים, ומכאן ברור שלא יכלו להוכיח, מהו הליקוי בטרקטור, וכמה יעלה לתקנו. אפנה בעניין זה לדברי התובע בעדותו, לפיו "אנחנו לא יודעים כמה בסוף יעלה לתקן, יכול להיות 30,000 ₪, יכול להיות 10,000 ₪, או 15,000 ₪...".

נוכח המסקנה כי הטרקטור נמכר כשהוא פגום ולא נמסר המידע המלא אודות מצבו, ומנגד, אין בידי בית המשפט כלים כדי לקבוע סכום מדויק ומבוסס לעניין עלות התיקון שיידרש, כאמור לעיל, ולא ניתן לקבל את עדות התובע כמהווה אינדיקציה מספקת בעלת משקל להוצאה שתידרש לצורך תיקון הטרקטור. בנסיבות שנוצרו, מצאתי כי ראוי ונכון לתת פסק דין על דרך האומדנה.

סוף דבר, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 5,000 ₪, כשסכום זה כולל פיצוי בגין בזבוז זמן, טרחה והוצאות משפט. הפיצוי ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבע, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבימ"ש מחוזי-מרכז תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ה, 30 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.