ת"ק 53288-11-15 אוזן נ' מה בה תקשורת אינטרנט בע"מ

1.בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך של 22,000 ₪ בגין משלוח 20 הודעות פרסומיות ע"י הנתבעת, חברה העוסקת בענייני נדל"ן, לתיבת הדואר האלקטרוני של התובע, וזאת ללא הסכמתו (כך נטען) ובניגוד להוראות סעיף 30 א לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב- 1982 (להלן- החוק ). ההודעות הפרסומיות התקבלו בתיבת הדואר האלקטרוני של התובע בין התאריכים: 23.8.15-19.11.15.

2.אין מחלוקת בין הצדדים כי כל 20 ההודעות שהתקבלו בתיבת הדואר האלקטרוני של התובע, נשלחו ע"י הנתבעת לתובע, כפי שהעיד מר רם רושקוביץ (להלן- רם) נציג הנתבעת: "כל מה שהתובע טוען שקיבל זה אנחנו שלחנו לו חד משמעית" (עמוד 5 ש' 31-32 ).

3.המחלוקת בין הצדדים הינה, האם התובע נתן אישור לנתבעת, מראש ובכתב לשלוח לו תוכן שיווקי, כאמור בסעיף 30 א (ב) לחוק:

"לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת...".

4.התובע טוען כי מעולם הוא לא ביקש מהנתבעת לקבל ממנה תוכן שיווקי, כך שההודעות נשוא התובענה שהתקבלו בתיבת הדואר האלקטרוני שלו, נשלחו ללא הסכמתו.

5.הנתבעת טוענת כי התובע ביקש ממנה לקבל תוכן שיווקי במספר הזדמנויות, כך שמשלוח ההודעות נשלח כדין ובהתאם להסכמתו.

דיון

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופות שצורפו אליהם, ושמעתי את התובע ונציג הנתבעת שהעידו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי אני מעדיף את עדותו של נציג הנתבעת, שהייתה עדות כנה, אמינה וסדורה על פני עדותו של התובע, שהייתה בחלקה מהוססת ומתחמקת. בנסיבות אלו, מצאתי לדחות את התביעה. להלן נימוקיי.