קלמן ואח' נ' מזרחי ואח'

לפניי תובענה כספית על סך 16,321₪ שעניינה דרישה לפיצוי בעבור נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעים כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 21.10.2015.

התובע 1 הינו בעל הרכב הנפגע בו במועד התאונה נהג התובע 2.

הנתבע 1 הינו הנהג ברכב הפוגע מסוג משאית, אשר הינה בבעלות הנתבע 2, ושמבוטחת על ידי הנתבעת 3.

טענות הצדדים;

1. לטענת התובעים, התאונה ארעה עת נסע התובע 2 בכביש 22 לכיוון גשר פז, כאשר הוא נמצא בנתיבו האמצעי של מסלול בן שלושה נתיבים, בו הנתיב השמאלי הינו נתיב השתלבות לבאים מכביש 75. הנתבע 1 אשר הגיע מכיוון נתיב השתלבות, לא נתן זכות קדימה כנדרש וכתוצאה מכך פגע בחלקו השמאלי אחורי של רכבו. כתוצאה מהפגיעה, איבד שליטה על רכבו והוטח אל מעקה הבטיחות השמאלי שבכביש ולאחר מכן אל זה שמימין. בהתאם לחוות דעתו של השמאי אשר צורפה לכתב התביעה , ולאור גובה הנזק אל מול שווי הרכב הוכרז רכבו כ"אובדן גמור" .

   מכאן עותר התובע לחייב את הנתבעים בסכום הנזק בסך 13,936 ₪ בתוספת שכ"ט השמאי בסך 885 ₪ והוצאות בסך 1,500 ₪ .

    

2. לטענת הנתבעים, נסיבותיה של התאונה שונות. לגרסתם, התאונה התרחשה לאחר שהנתבע 1 השלים את השתלבותו מן הנתיב השמאלי, כאשר לפתע התובע שהיה במסלול הימני, הגיח במהירות מאחור, ותוך ניסיון לעקוף אותו שלא בהתאם לתנאי הדרך, פגע בחלקו הימני קדמי של משאיתו. מכאן, שלתפיסתם מלוא האחריות לקרות התאונה מוטלת על התובע ואין לו אלא להלין על עצמו.

    

   דיון והכרעה:

   לאחר שעיינתי בעדויות הצדדים, בכתבי טענותיהם ובנספחיהם, מצאתי כי דין התביעה להידחות מהנימוקים שלהלן;

    

3. עסקינן בתביעה לפיצוי בעבור נזקי רכוש אשר נגרמו עקב תאונת דרכים, כאשר אל מול בית המשפט מונחות שתי גרסאות סותרות ביחס לנסיבותיה. במקרים כגון דא, על בית המשפט להכריע בין גרסאות הנהגים המעורבים וזאת בהינתן סבירות גרסותיהם ביחס למוקדי הנזק ברכבים, וכמו כן על בסיס התרשמותו הישירה מאמינות עדותם. יפים לכך דבריו של כבוד שופט העליון בייסקי בע"א 260-82: