נגלשטיין נ' סנפיר יציקות אלומיניום בע"מ

לפני מונחת תביעה לפיצוי התובע בגין תקלות חוזרות ונשנות בשער ביתו שהותקן על ידי הנתבעת.

לטענת התובע, בחודש אפריל 2012 הותקן בביתו שער כניסה על ידי הנתבעת. החל מחודש יוני 2012 הוא נתקל בבעיות חוזרות ונשנות (השער אינו נפתח, אינו נסגר, או נתקע). לשיטתו, במהלך כל התקופה מאז ההתקנה ועד היום הגיעו אליו טכנאים מספר פעמים, תיקנו את התקלה אולם זמן קצר לאחר מכן שוב השער התקלקל. משכך תובע להשיב לו את עלות השער.

הנתבעת מצידה מכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה. לשיטתה, וכפי שהסבירה לתובע, מקור התקלה אינו בשער אותו התקינה כי אם בתזוזות בשטח האדמה ובהכנת תשתית לקויה להתקנת השער שנעשתה בידי התובע או מי מטעמו. הנתבעת, פעם אחר פעם, שלחה טכנאי מטעמה שיכוון את השער בהתאם לפני השטח אלא שכיוון השער אחת לכמה זמן אינו פתרון קבע וככל שלא יתוקן הליקוי בתשתית תשוב התקלה בשער. עוד טוענת הנתבעת כי למרות ואין הדבר באחריותה, לפנים משורת הדין, ביצעה את הכיוונים ללא עלות כאשר בפעם האחרונה הבהירה לתובע כי ככל שיפנה אליה בגין ליקוי זה ישא בעלות הטכנאי והכיוון בסך של 500 ₪. התובע אישר בחתימת ידו כי הקריאה הבאה בגין ליקוי זה תחוייב בתשלום, כאמור (נספח ב' לכתב ההגנה).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וצרופותיהם וכן שמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיות שהציגו בפני בדיון לרבות חלקי השער שהוצג בפני והברגים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

בהקשר זה יש לציין כי אמנם, התביעה מתבררת בבית משפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע ואחריות הנתבעים העולה מהן, הן את הנזק שנגרם והן את הקשר הסיבתי בין הנזק לבין אותו אירוע.

הכלל הוא כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע, הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות בתביעתו, והיא תדחה. על מנת לזכות בתביעתו, על התובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות. לפיכך, במקרה בו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שהם מעלים- שקולות, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ותביעתו תידחה.

לא הוכח בפני כי הליקוי החוזר בשער הוא כתוצאה משימוש בברגים שאינם מתאימים כפי שהשתמשה הנתבעת. התובע לא צירף כל חוות דעת בהקשר זה וממילא לא הרים את הנטל המוטל עליו. מנגד, הציגה הנתבעת מצדה מספר מדידות של השער בכל אחד מביקורי הטכנאי המצביעים על מדידות של מרווחים שונים שנמצאו בין ביקור לביקור. מרווחים המעידים על כך, כי אכן המדובר בשינויים במרווחים שנוצרו בעקבות תזוזות האדמה. כמו כן טענה כי הברגים בהם השתמשה מיועדים לשער זה ואין כל פגם בהם. במקרה זה כל תביעתו של התובע מבוססת על השערות בלבד. השערות שלא נתמכו בשום בדל ראיה. תביעתו של התובע לא נתמכה בחוות דעת מומחה לפיה מקור הליקוי הוא באי תקינות השער, בעבודתה של הנתבעת וממילא בברגים בהם השתמשה.

משכך, ועל רקע הנסיבות שתוארו, אני דוחה את התביעה.

בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד.