ת"ק 53119-03-15 גרשברג ואח' נ' בקר ואח'

לפני תביעתם של התובעים לפיצויים בגין נזקי פח, שנגרמו לרכבם, בתאונת דרכים מיום 11.11.2014.

לטענת התובע 2, שנהג ברכב התובעים בעת קרות התאונה, הוא עמד בחניון חנות "קשת טעמים" בראשון לציון בהמתנה לרכב אחר שיצא מחנייה מצד שמאל כאשר לפתע רכב הנתבעות יצא לאחור בנסיעה ופגע בו בצדו הימני של הרכב בדלת ובמראה (כפי הנראה בנספח 3א לכתב התביעה ).

התובעים תמכו את נזקיהם בחוות דעת שמאי מטעמם.

הנתבעת 1 אשר נהגה ברכב הנתבעים אישרה כי אכן החלה בנסיעה לאחור תוך כדי יציאה מחנייה אלא, שלשיטתה התובע לא עמד והמתין לרכב יוצא אלא נסע גם הוא לאחור.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם, שמעתי את עדויות הנהגים, ועיינתי בראיות ובתמונות שהוצגו בפני הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

ואלה נימוקי:

1. הגם שבכתב ההגנה לא בא זכרה של העובדה כי הנתבעת 1 החלה בנסיעה לאחור ביציאה מהחנייה וכל האחריות לעצם הקרות התאונה יוחסה למעשה בכתב ההגנה לתובעים הרי שבפועל במסגרת הדיון שהתקיים בפני אישרה הנתבעת 1 כי בעת קרות התאונה היתה היא בנסיעה לאחור "אחרי שהעמסנו את הקניות יצאתי מהחנייה" (פרוטוקול עמ' 4 שורות 28-29).

2. שעה שלמעשה לא היתה מחלוקת כי הנתבעת 1 היתה בעת קרות התאונה במצב נסיעה לאחור הרי שככל שטענת הנתבעות כי התובע היה גם הוא בנסיעה לאחור הנטל להוכיח טענה זו רובצת לפתחן.

3.התרשמתי לחיוב מעדותו של התובע, ומאמינה לו כי עמד והמתין לרכב שיצא מהחנייה על מנת שיוכל להיכנס במקומו ולערוך את הקניות ולא היה ביציאה מן החנייה, וממילא לא מצאתי מקום להעדיף את גרסת הנתבעת 1 כי נסע לאחור על פני גרסתו. זאת ועוד, התובע 2 העיד כי הנתבעת 1 נסעה לאחור. את עדות זו אישרה הנתבעת 1 בעצמה הגם, כאמור, שעובדה זו לא בא זכרה בכתב ההגנה.