ת"ק 52915-07-14 דוד נ' אבו סרייה

1.בפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי בתאריך 7/5/15, במעמד התובעת בלבד.

2.המבקש – הנתבע, שהגיש כתב הגנה, טען כי נעדר מן הדיון, אף שמועדו היה ידוע לו היטב, נוכח העובדה שמצוי היה במועדים הרלוונטיים באבל על קרובת משפחתו, אליה היה לשיטתו קרוב, עד שנשכח ממנו העניין עד ששב לביתו וראה במו עיניו את התזכורת שהכין לעצמו על המקרר. לגופו של עניין טען המבקש כי בפיו גרסה ביחס לנסיבות התאונה שיש בה כדי להביא לדחיית התביעה ולקביעה כי האחריות לקרות התאונה רובצת דווקא על התובעת.

המשיבה-התובעת הגיבה לבקשה וביקשה לציין כי התייצבה לדיון בליווי בתה החיילת, שהיתה עדה לתאונה. לטענתה, גרסתו של הנתבע בנוגע לנסיבות התאונה, כפי שמבקש לטעון כאן ובכתב הגנתו, לא נולדה אלא לאחר שלמד מהו שיעור הנזק שנגרם לרכבה. לשיטתה הודה תחילה באחריותו לתאונה ורק לאחר ששמע מהו שיעור הנזק העלה גרסה חדשה המעבירה את האחריות לתאונה לכתפיה. עוד טענה כי בשל התנהלותו זו אין לסמוך על דבריו, וכי נאלצה לפנות לביהמ"ש לקבלת סעד בשל התחמקות הנתבע מאחריותו, על אף שלשיטתה סבירות טענותיו ממילא נמוכה, נוכח שיעור הנזק ברכבה, ותנאי תוואי הכביש במקום.

משאין חולק כי הנתבע קיבל זימון לדיון כדין, נופל הדיון בבקשה בגדר שיקול הדעת המסור לביהמ"ש לבטל את אשר עשה. זאת, עושה ביהמ"ש תוך בחינת שתי סוגיות – האחת- סיבת המחדל, האם מדובר בזלזול בהליך השיפוטי שנועד לחבל בו, אם לאו, והשניה – מהם סיכויי טענות המבקש להתקבל בסיומו של ההליך.

הואיל ובפי המבקש טענות בנוגע לסיבת העדרותו, אשר ככל שיש בהן ממש מצדיקות, לטעמי, את הקביעה כי אין מדובר בזלזול בהליך, והואיל וטענותיו של המבקש לגופו של עניין מחייבות שמיעת ראיות והתרשמות מן העדויות, ולא ניתן לומר בשלב זה כי אלו חסרות כל סיכוי להתקבל כאן, טרם שמיעת הראיות, אני מורה כדלקמן -

3.פסה"ד יבוטל בכפוף למילוי התנאים הבאים:

3.1הפקדת סכום של 350 ₪, לטובת המשיבה וזאת בגין אובדן זמנה וזמן בתה בתאריך הדיון הנזכר מעלה. הסכום יופקד בגזברות בית המשפט עד יום 15/6/15. לאחר ההפקדה תוכל המשיבה לקבל סכום זה.

3.2הפקדת סכום של 3,000 ₪ בגזברות בית המשפט עד לתאריך 15/6/15. סכום זה יישאר בקופת בית המשפט עד להחלטה אחרת.

3.3.התייצבות לדיון  שיתקיים לגופו של עניין ביום 24/6/15 בשעה 13:00.

4.תשומת לב הצדדים לכך שעליהם להתייצב לדיון כשבידיהם כל ראיותיהם, וכל צד יזמן את עדיו לדיון.

אי התייצבותם של העדים, או של מי מטעם בעלי הדין, לא יהווה הצדקה לדחיית הדיון.