ת"ק 52890-05-13 עמירה נ' המוסד לביטוח לאומי סניף אשקלון

בתובענה זו עותר התובע לחיובו של הנתבע לשלם לו את הסך של 32,700 ₪.

התובע עזב את ישראל ביום 22.1.05 והעתיק מרכז חיו לחו"ל עד אשר הוא חזר בחודש מאי 2008 או בסמוך לכך.

לאחר ששב התובע לישראל הטיל הנתבע עיקול לצורך גביית חוב בגין דמי ביטוח אשר היה על התובע לשלם לנתבע. עיקול זה הוטל ביחס לתקופה שקדמה ליציאתו של התובע מישראל וגם ביחס לתקופה בה שהה התובע בחו"ל.

העיקול אשר הטיל הנתבע כאמור עמד על סך הכולל של 15,000 ₪. הסך של 6,145 ₪ היה בגין דמי ביטוח בתקופה שביחס אליה לא הייתה מחלוקת כי על התובע לשלם בגינה את דמי הביטוח. צו העיקול ביחס ליתרת הסכום הוטל ביחס לתקופה בה שהה התובע בחו"ל ושביחס אליה טען התובע כי אין עליו לשלם דמי ביטוח. לעניין זה טען התובע כי הוא בגדר תושב חוזר.

בפסק דין שניתן מאוחר יותר בבית הדין האזורי לעבודה נקבע כי התובע אכן הינו בגדר תושב חוזר. כיוון שכך לא היה עליו לשלם דמי ביטוח בגין התקופה בה שהה בחו"ל.

העולה מן האמור לעיל שלאחר חזרתו של התובע מחו"ל היה עליו לשלם לנתבע אך את הסך של 6,145 ₪ מתוך הסכום הכולל של 15,000 ₪ שבגינו הוטל העיקול כאמור לעיל.

התביעה מתייחסת לנזקים שנגרמו לתובע, על פי טענתו, בגין הטלת העיקול האמור. לעניין זה טוען התובע כי הוא איבד זכויות כתושב חוזר באומדן של 11,900 ₪. התובע המשיך וטען כי בגין העיקול האמור נפצר ממנו לפתוח חשבון בנק, לנהל את ענייניו הכספיים באמצעות אותו חשבון. עוד טען התובע כי בשל האמור הוא איבד לפחות שלושה חודשי השתכרות שאומדן ההשתכרות בהם עמד על 12,000 ₪. התובע ממשיך וטוען כי בצד ההכרה בו כתושב חוזר על ידי משרד הקליטה הוא היה זכאי לשירותים רפואיים אלא שהוא לא יכול היה ליהנות מכך במצב בו לא הכיר בו הנתבע כתושב חוזר.

לאחר שבחנתי אשר הבא לפניי, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

כאמור לעיל, היה סכום שאינו שנוי במחלוקת אשר היה על התובע לשלם לנתבעת כדמי ביטוח טרם יציאתו מחו"ל, דהיינו הסך של 6,145 ₪. התובע לא שילם סכום זה ועל כן בדין הטיל הנתבע עיקול לפחות ביחס לסכום זה. עוד הוברר כי ביחס לסכום זה הגיע התובע להסדר תשלומים עם הנתבע אלא שהוא לא עמד בהסדר זה. עניין זה עולה משתי תעודות עובד הציבור מיום 15.12.14, שהוגשו במסגרת תיק זה ושהתובע בחר שלא לחקור את מי שנתנו תעודות אלה. עוד עולה מתעודת עובד הציבור עליה חתומה הגברת דקלה כהן שלמעשה החוב של התובע כלפי הנתבע היה גבוה יותר מהסכום המתייחס לתקופה שטרם צאת הנתבע לחו"ל. הגברת כהן ציינה בתעודת עובד הציבור עליה היא חתומה כי לאחר שהיא הודיעה לתובע שחובו גבוה יותר מאחר ובדרישה קודמת היא לא חישבה את החוב בגין התקופה של החודש יולי 2008 עד חודש נובמבר 2009 שבהם שהה התובע בארץ.