ת"ק 52890-05-1303 ספטמבר 2014

1.המבקש עותר לביטולו של פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 19.6.14 מחמת אי התייצבותו לדיון, ואשר במסגרתו חויב לשם למשיב 13,000 שקלים.

2.טענת המבקשת בתמצית הינה כי נפלה טעות מזכירותית עת לא נרשם דבר קיומו של דיון זה ברישומיה וכי טענות ההגנה הטובות שיש בידיה מצדיקות ביטולו של פסק הדין ומתן יומה.

הבקשה נתמכת בתצהירה של גב' מזל לביא.

3.המשיב מתנגד לבקשה, אשר לשיטתו הוגשה באיחור ניכר – כחודש לאחר מתן פסק הדין - ומשזו נסמכת למעשה על טענות ההגנה שהועלו בכתב ההגנה וניצבו בפני בית המשפט ואשר אין בהן ממש.

טענתו, ניהול מעקב ראוי אחר הליך זה, היה מונע את הטעות הנטענת מצד המבקש אשר התעלם למעשה מההליך המשפטי והפגין זלזול בו. התנהלותו זו של המשיב המשתהה במעש היא למעשה שעמדה בבסיס התביעה והסבה למשיב עגמת נפש ונזקים רבים לטענתו.

ביטולו של פסק הדין אינו צודק בנסיבות הענין, בפרט בשים לב ליחסי הכוחות בין הצדדים ויהא בו כדי להסב למשיב נזקים נוספים.

4.בתשובתו מציין המבקש כי רק ביום 7.7.14 הגיע פסק הדין ללשכתו, כשביום 8.7.14 החל מבצע "צוק איתן" בעטיו היה מצומצם כח האדם וכבר ביום 24.7.14 נשלחה הבקשה דנן. עסקינן לפיכך באיחור של כשבועיים בלבד, אם אין ניתנת הדעת לפגרת בתי המשפט שחלה ובית המשפט מתבקש לפיכך להאריך את מועד הגשת הבקשה עד להגשתה בפועל.

מכל מקום, ראוי כי למבקש ינתן יומו ובפרט באין ראיות אובייקטיביות לביסוס טענות המשיב.

5.אקדים ואציין כי ע"פ רישומי התיק פסק הדין הומצא למבקש ביום 7.7.14 ובנסיבות המבוארות על ידו כמצוין בסעיף 4 לעיל ומשך האיחור בו עסקינן, שלא ניתן לומר כי משמעותי הינו, מצאתי מקום להענות להארכת המועד המבוקשת ולא אדרש לאפשרות לפיה ימי הפגרה אינם נמנים כלל (ראה רע"א 6297/02 איזבלה גולד נ' גאולת הכרך בע"מ (27.1.03)).

6.אשר לבקשה לביטול פסק הדין, הרי שזו נתונה לשיקול דעת בית המשפט באין חולק כי בוצעה המצאה כדין למבקש בהתייחס להזמנה לדיון ויש ליתן את הדעת לפיכך הן לנסיבות אי ההתייצבות והן לסיכויי ההגנה של המבקש (ראה רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח' (27.2.01).

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, מצאתי מקום להענות לבקשת המבקש על רקע עקרון זכות הגישה לערכאות וגישת הפסיקה לפיה אין לנעול שערי בית המשפט בפני בעל דין מקום שניתן לתקן את מחדלו בסדרי הדין באמצעות פסיקת הוצאות (ראה רע"א 10437/07 הראל ציון נ' בנק הפועלים בע"מ; ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני, עו"ד הנאמן על נכסי בן-ציון, פ"ד מח(1) 830).

אין ספק כי המבקש כשל עת החמיץ את מועד הדיון, אולם זו כשל זה הנעוץ אולי ברשלנות, אין בו כדי להצביע על התעלמות מההליך השיפוטי, זלזול בו או זניחתו ופסק דין יכול ויבוטל אף במקרה של רשלנות, טעות והיסח הדעת. (ראה ע"א 301/81 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 440).