ת"ק 52888-11-14

1.תביעה ותביעה שכנגד שמקורן בהסכם שכירות שנכרת בין התובעים (להלן: "המשכירים") לנתבעים 1-2 (להלן: "השוכרים"). הנתבעים 3-4 ערבו לקיום התחייבויות השוכרים (להלן: "הערבים").

טענות הצדדים

2.עפ"י התביעה, השכירו המשכירים לשוכרים בית במושב בית יהושע, למשך שנתיים, החל מיום 4.5.2012 .

המשכירים טוענים, כי בעת הפינוי (במועד המוסכם) הותירו השוכרים חובות ונזקים במושכר.

התביעה מבוססת על שכ"ד, מיסים וביטוח עבור שלושה ימים, שיקום הגינה ותיקונים נוספים. כמו כן כולל סכום התביעה הוצאות להכנת התביעה ושכ"ט עו"ד.

3.כנגד התביעה, טוענים השוכרים כי הינם אנשים נורמטיביים, הגרים בשכירות למעלה מעשור ומעולם לא הסתכסכו עם המשכירים השונים.

ברם, אופן ההתנהלות של המשכירים במקרה דנא, ביסס חשש שמא יעמיסו עליהם הוצאות ועלויות שאינם להם.

4.השוכרים טוענים כי מילאו את כל התחייבויותיהם בחוזה, לרבות צביעת המושכר, נקיונו וטיפול בחצר. המשכירים הטרידו אותם שוב ושוב, לשווא, חודש וחצי לפני מועד הפינוי.

השוכר טוען כי המשכיר ערך עמו סיור בנכס ביום הפינוי, קיבל המפתחות וקוד האזעקה, ולא היו בפיו כל תלונות.

5.לשיטת השוכרים, לאחר הפינוי החלה מסכת של דרישות, איומים וסחיטה מצד המשכירים, עבור תשלומים בלתי רלוונטיים, וכאלה שהשתנו מקצה לקצה בין תקופת השכירות לתקופה שבאה אחריה. לשם הדוגמא, מפנים השוכרים לסכום הנדרש במכתב הדרישה (נספח ב' לתביעה) לעומת סכום בתביעה.

6.לגופו של עניין, מוכחשים רכיבי התביעה. על מנת שלא להאריך, אני מפנה לטענות השוכרים בסעיפים 12-19 לכתב הגנתם.