ת"ק 5282-05-16 דניאל נ' בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ ואח'

בפני תביעה שעניינה נזקי רכוש בתאונת דרכים שהתרחשה בנהריה. התובע בעל מכונית טויטה קורולה הגיע מכיוון רח' הגלעד ואילו הנתבעת הגיעה ברכב מסוג יונדאי מכיוון רח' אביר יעקב, שם קיים מכיוונה תמרור של תן זכות קדימה. בצומת מכיוונו של התובע קיים תמרור עצור ולכיוון השני ברח' הגלעד קיים תמרור האוסר כניסה אלא לדיירי הרחוב. אין חולק כי הנתבעת אינה מדיירי הרחוב. לגרסתו של התובע, הנתבעת ביקשה להכנס בניגוד לתמרור אין כניסה לרח' הגלעד, וסטתה למסלול הימני בו התחיל התובע את נסיעתו לאחר שעמד בתמרור העצור ופגעה ברכבו בצידו השמאלי.

הנתבעת לעומת זאת טוענת כי כלל לא פנתה לרח' הגלעד, אלא לאחר שפנתה שמאלה מרח' אביר יעקב ביקשה להמשיך ישר בדרך יחיעם. לטענתה, בצומת עצמה, התובע לא ציית לתמרור עצור, וכאשר היתה כבר בצומת, נכנס לצומת ופגע ברכבה.

אין חולק כי מיקום הפגיעה ברכבים עצמם הינו בצידו השמאלי הקדמי של הרכב של הנתבעת ובצידו השמאלי הקדמי של הרכב של התובע.

גם לגרסתו של התובע, ברור הוא שהתאונה לא יכולה היתה לקרות ברח' הגלעד, וזאת מאחר וגם לגרסתו, התאונה היתה לאחר שהתחיל בנסיעה לאחר שעמד בתמרור עצור. במילים אחרות, גם לשיטתו נכנס הוא כבר לצומת. בנוסף, מסכים אני עם הנתבעת כי ככל שמקום הפגיעה ברכבים אינו בחזיתם אלא בצידם בלבד, ברור הוא שהנתבעת לא ביקשה להכנס לרח' ממנו הגיע התובע, שאם לא כן היתה צריכה להיות פגיעה בחזית הרכבים או אחד מהם. ממיקום הפגיעה ברכבים ברור הוא כי הפגיעה נעשתה לאחר שרכבו של התובע ניסה לפנות שמאלה בצומת, מתוך נסיון להכנס לנתיב הימני ברח' יחיעם, ואילו הנתבעת שהתה כבר בצומת, וטרם השלימה את פנייתה שמאלה מרח' אביר יעקב, כך שכל אחד מהרכבים היה באמצע פנייה שמאלה מכיוונו.

תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 קובעת:

"נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה - לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר".

מובן הוא איפוא, שעל התובע היה קודם כניסתו לצומת, כשלפניו תמרור עצור, לוודא כי הצומת ריקה ואין רכבים שנכנסו לצומת או עומדים להכנס אליה מכביש אחר. התובע לא עשה כן, ולפיכך התרשל וגרם לתאונה.

בנסיבות האמורות, התביעה כנגד נתבעת 1 נדחית. התובע ישלם לנתבעת 1 הוצאות משפט בסך 500 ₪.

אשר לנתבעת 2, זו לא התייצבה למרות שזומנה כדין, ולפיכך אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע סך של 755 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 250 ₪.

ניתן היום, כ"ו אב תשע"ו, 30 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.