ת"ק 52684-06-15 עויס(אסיר) נ' ע"י פרקליטות דרום

התובע הוא אסיר בבית כלא אשל, הגיש נגד הנתבעת תביעה על סך 8,000 ₪. בכתב התביעה מציין התובע, כי הועבר מבית סוהר השרון לבית סוהר אשל והתקבל באשל לאגף 5. לדבריו לאחר שבוע ימים הוציאו אותו מהאגף לצינוק בלי סיבה ברורה. לדבריו, כל הציוד שלו נשאר באגף. לדבריו, לאחר שיצא מהצינוק פנה לכל הגורמים בבית הסוהר לקבל את הציוד ואף אחד לא התייחס לדבריו.

לאחר מכן, העבירו אותו חזרה לבית סוהר שרון בלי ציוד, היה לו הרבה ציוד והוא אינו יודע היכן הציוד.

התובע צירף לכתב התביעה רשימה של הציוד ללא ציון ערכם של הפריטים.

המדינה שהיא הנתבעת, הגישה כתב הגנה, בה היא מבקשת לדחות את התביעה על הסף.

לטענת הנתבעת, התובע נקלט בבית הסוהר אשל ביום 22.07.2014 ולאחר חודש ביום 19.08.2014 הועבר לכלא אשל מכלא השרון. הנתבעת צירפה דוח תנועות אסיר, נספח ב' לכתב ההגנה.

לטענת הנתבעת, עם קליטתו של התובע בבית סוהר אשל, הפקיד התובע באפסנאות בכלא את הציוד אשר היה ברשותו. מטופס הציוד של התובע ביום 23.07.2014, נספח ג' לכתב ההגנה, מצוין כי התובע הפקיד מכנס בד ותו לא. ביום 19.08.2014 הועבר התובע לכלא השרון ובטופס ציוד האסיר נספח ד' לכתב הגנה צוין כי הציוד אשר הופקד באפסנאות נכון ליום זה בכלא אשל, בטרם מעברו לכלא השרון הינו שתי שמיכות חורף ומכנס בד אחד.

עוד לטענת הנתבעת, בטרם העברת התובע לכלא השרון, מכלא אשל, הוא חתם בפני אנשי האפסנאות בכלא אשל "אין לי שום טענות ומענות כלפי אפסנאות משנית בית סוהר אשל". צורף כנספח ה' לכתב ההגנה.

אשר על כן, טוענת התובעת לא ברור כיצד טוען התובע כי הנתבעת אחראית לציוד שצירף, דבר שלא עולה בקנה אחד עם המסמכים שצירף התובע.

עוד טוענת הנתבעת כי התובע לא הלין בפני אף גורם מגורמי השב"ס על אובדן ציוד, נכון ליום קליטתו בכלא אשל וחזרתו לכלא השרון, בחודשים יולי ואוגוסט 2014. לדבריה, רק בחלוף שנה הגיש את התביעה ומדובר בשיהוי משמעותי, שכן אם התובע מיד עם כניסתו לכלא אשל הפקיד ציוד ולאחר מכן כשיצא מהבידוד ולטענתו לא קיבל אותו חזרה, מדוע לא פנה מיד והתלונן על כך.

עוד טוענת הנתבעת, כי גם אם יטען התובע כי הציוד הנטען הוחזק בתאו האישי, הרי שהאחריות לכך הינה עליו, שכן סעיף 4. יד' לפקודת הנציבות קובע כי אם התובע בחר שלא להפקיד את חפציו באפסנאות, חלה עליו האחריות לשמירת החפצים האישיים.