ת"ק 52680-05-15 חתן נ' אי מייליון בע"מ

1. עניינה של התביעה פרסומים ששלחה הנתבעת לתובע באמצעות הדואר האלקטרוני וזאת לטענת התובע בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: חוק הספאם).

2.לטענת התובע, בתקופה שבין 4/12/11 לבין 11/3/12 שלחה הנתבעת לתובע פרסומות מסחריות וזאת לא קבלת הסכמתו המפורשת מראש.

מנגד טענה הנתבעת כי התובע נרשם לקבלת הודעות מסחריות במערכת דיוור ישנה שהפסיקה להיות פעילה עוד בשנת 2010; וכי מאז לא נשלחו אליו כל הודעות. לטענתה, ההודעות שצירף התובע לכתב התביעה הן הודעות מפוברקות וכי בפועל התביעה הוגשה אמנם בשמו של התובע, אך עומד מאחוריו מר ירון מאירי שהוא תובע סדרתי בעילות של חוק הספאם.

טענות נוספות של הצדדים יפורטו בהמשך, ככל שיידרש.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

3.סע' 30א(ב) ל'חוק הספאם' אוסר על המפרסם לשלוח דבר פרסומת בלא הסכמה מפורשת של הנמען. יחד עם זאת קובע החוק כי הסכמה של הנמען עשויה להיות גם בדרך של מסירת פרטים תוך כדי רכישת שירות או מו"מ לרכישת שירות (סע' 30א(ג) ל'חוק הספאם').

4.בהתאם לראיות שהובאו בפניי נרשם התובע לקבלת דיוור מאת הנתבעת ובכלל זה הודעות פרסומיות ביום 22/10/08 (טופס הרישום במערכת הממוחשבת של הנתבעת מסומן נ/2).

התובע לא טען כי מסר הודעה לנתבעת כי הוא מבקש להפסיק לקבל ממנה דברי פרסומת לפי סע' 30א(ד) ל'חוק הספאם' (עמ' 4, ש' 16).

בנסיבות אלה משנרשם התובע אצל הנתבעת לקבלת דברי פרסומת ובכך הביע הסכמתו לקבל דברי פרסומת ולא ביקש להסיר עצמו מרשימת הדיוור של הנתבעת, הרי שאין לתביעתו בפניי על מה לסמוך.