ת"ק 52599-10-14 הרצל נ' אשת טורס

בפניי תביעה כספית במסגרתה טוען התובע כי הנתבעת הפרה את הוראת סעיף 30 (א) לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב – 1982 (להלן "חוק הספאם"), בכך ששלחה לו בתאריכים 23.9.14, 29.9.14, 1.10.14 ו-6.10.14 4 הודעות דואר אלקטרוני, המהוות דברי פרסומת כהגדרתם בסעיף, לכתובת הדואר האלקטרוני שלו. הוסיף התובע וטען בתביעתו כי אף שפנה לנתבעת במכתב רשום בתאריך 19.10.14 וביקש ממנה להסיר פרטיו מכל רשימת תפוצה ולחדול מלשלוח לו הודעות דואר אלקטרוני המהוות דברי פרסומת כהגדרתם בחוק, לא עשתה כן והמשיך הוא לקבל דואר "זבל" בתאריכים 20.10.14, 27.10.14 ו-28.10.14. התובע טען בתביעתו כי "אף פעם לא מסרתי לנתבעים את כתובת המייל אליה שלחו את הפרסומות ובוודאי שלא נתתי הסכמה מפורשת בכתב מראש לשלוח אליי פרסומות" ומטרת הנתבעת הייתה שבסופו של דבר ירכוש ממנה התובע "מוצרים ו/או שירותים שונים". בתביעתו עתר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של – 1,000 ₪ לכל אחת מ-3 הודעות דואר אלקטרוני המהוות דברי פרסומת כהגדרתם בסעיף 30 (א) לחוק "הספאם", הודעות שקיבל מהנתבעת בתאריכים 20.10.14, 27.10.14 ו-28.10.14, דהיינו לאחר שהודיע לנתבעת במכתב רשום מיום 19.10.14 ששלח לה ובה ביקש הוא ממנה לחדול מלשלוח לו הודעות דואר אלקטרוני ולא עשתה כן ובסך הכל עתר לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך של – 3,000 ₪ בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות.

הנתבעת, בכתב הגנתה, עתרה לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה בציינה כי בניגוד לנטען על ידי התובע, פרטיו נמסרו לנתבעת במסגרת ההזמנות שביצע אצלה התובע כגון ההזמנה שצורפה לכתב ההגנה וסומנה כנספח א', כשבמסגרת טופס ההזמנה האמור אשר אושר בחתימתו האלקטרונית של התובע, נכתב בסעיף י"א (5) כי הפרטים שמסר ישמשו את החברה, הנתבעת, כדי לעדכן אותו במבצעים ובמוצרים שהיא מציעה ובסעיף י"ג גם נכתב כי העסקה כפופה לתקנון המצוי באתר האינטרנט של הנתבעת, שם כתוב מפורשות "27. הפרטים שתמסור יישמרו במאגר המידע של "אשת טורס"". הוסיפה הנתבעת כי היא פועלת בעניין דנן מכוח הסייג הקבוע בסעיף 30 א (ג) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב – 1982 ועל כן אינה זקוקה להסכמת התובע מראש למשלוח דברי הפרסום והראיה שהתובע עצמו מלין רק על 3 ההודעות האלקטרוניות שנשלחו אליו לאחר שלטענתו שלח הודעת סירוב לקבלת הודעות אלקטרוניות מהנתבעת. לטענת הנתבעת בהגנתה, יכול היה התובע, המזמין, לבקש מהנתבעת להסיר את שמו מרשימת הנמענים באמצעות פנייה לנתבעת בטלפון, פקס, מס' 03-6917666 או באמצעות הודעת דואר אלקטרוני לכתובתה במייל comments@ehet-tours.com המפורטת בכתב ההגנה, אלא שהתובע לא עשה כן. עוד טענה כי עד לקבלת כתב התביעה נשוא תיק זה, לא ידעה הנתבעת שהתובע מסרב לקבל דברי פרסומת בהודעות אלקטרוניות מטעמה, שכן המכתב הרשום שלטענת התובע נשלח אליה ביום 19.10.14 לא הגיע אליה מעולם ולא בכדי, שכן הכתובת שמצויה על אישור המשלוח בדואר רשום שרשם התובע ככתובתה שגויה. מס' הבית שצוין על ידו במכתבו הרשום היה 2 במקום 12. עם קבלת כתב התביעה, טענה הנתבעת, הוסר מיד התובע מרשימת תפוצת הנתבעת. כך גם טענה הנתבעת כי אפשרה לתובע לשלוח הודעת סירוב בדרך קלה ופשוטה ביותר, באמצעות לחיצה אחת על מקש המחשב – ולא עשה כן. בנסיבות אלו, עתרה הנתבעת לדחיית תביעת התובע, תוך חיובו בהוצאות.

בעדותו בבית המשפט ציין התובע הדברים הבאים:

"אני תובע בהתאם לחוק הספאם את הנתבעת על כך שבתאריכים 23.9.14, 29.9.14, 1.10.14, 6.10.14, הנתבעת שלחה לי הודעות פרסום מסחריות למייל שלי. אני מציין שיש לי 25 פרסומים אחרים. לא ביקשתי להסיר. יש פסקי דין. קיבלתי את הפרסומים האלה למייל שלי. שלחתי להם תביעה, כתב תביעה, שאני מבקש שישלמו לי 1,000 ₪ או שאני אגיש תביעה. לא קיבלתי תגובה. אז הגשתי תביעה. אני מבקש לציין שנסעתי עם הנתבעת פעם לחו"ל, אבל לא אפשרתי לנתבעת אף פעם בצורה מפורשת לשלוח לי מייל ולא נתתי את הסכמתי לכך לא בעל פה ולא בכתב. בכתב ההגנה קראתי שבאיזשהו סעיף קטן יא5 ששם נאמר שהיא יכולה לשלוח לי כל מיני פרסומות אבל אני מציין שלא ראיתי את הסעיף הזה ולא נתתי שום הוראה מפורשת לנתבעת לא בכתב ולא בעל פה שהיא רשאית לשגר לי דברי פרסומת. אני רוצה לציין שאחרי ששלחתי להם את המכתב רשום שיפסיקו לשלוח לי הודעות, הפסיקו לשלוח לי הודעות. אני שלחתי להם את המכתב הרשום ב-19.10.14 ואז הם הפסיקו לשלוח לי את הפרסומים. אני מגיש שני פסקי דין. מוגש ומסומן ת/1. אני מציין שעל פי פסקי הדין נקבע שאם מי שקיבל את הספאם לא ביקש להוריד אותם, זה לא מהווה שום סיבת הקלה לזה ששלחו את הספאם, זה פסקי דין של בית המשפט העליון".

בחקירתו הנגדית לשאלה "אתה כותב בסעיף 6 לכתב התביעה שלך אף פעם לא מסרתי את כתובת המייל אליה שלחו את הפרסומות. זה נכון או לא", השיב "התשובה היא שנכון שמסרתי את כתובת המייל שלי לנתבעת אבל זה היה בזמן שאני קניתי מהנתבעת טיול". לשאלה "אתה טענת שהפסיקו לשלוח לך פרסומות בעקבות מכתב רשום שלך מיום 19.10.14 שפנית וביקשת להפסיק לשלוח לך את דברי הפרסום אך בסעיף 3 אתה כותב, למרות זאת המשכתי לקבל דואר ואתה מציין את התאריכים. שוב פעם סותר את עצמך" השיב "טעיתי. אני באמת טעיתי. הפסיקו לשלוח לי דואר ספאם בתאריך שאמרתי". לשאלה "בלחיצת אצבע היית יכול להסיר את שמך מרשימת התפוצה, למה לא עשית זאת", השיב "יש חוק הספאם ואני פעלתי לפיו".

עדה מטעם הנתבעת חלי חיים ציינה בעדותה בבית המשפט הדברים הבאים:

"אני מנהלת קשרי לקוחות באשת טורס. כפי שהבנתי היום, מדובר בתובע מאוד אינטליגנטי, אני רוצה להגיד את זה כי הוא טוען שהוא לא קרא את טופס ההזמנה שלו, שם הוא בעצמו נתן את כתובת המייל של עצמו. כלומר, הוא הזמין טיול מהנתבעת והוא מסר את כתובת המייל שלו, והוא אישר כל סעיף וסעיף, כאשר כתוב פה בסעיף יא5, שהוא מאשר לאשת טורס לעדכן את הלקוח מעת לעת במבצעים ובמוצרים. דבר נוסף, הוא טוען שלא היה כתוב שזה פרסומת ובכתב ההגנה הוספנו שבכל מקום היה כתוב שזו פרסומת, שחור על גבי לבן. אני מפנה לכתב ההגנה ולמסמכים שצורפו, כתוב פרסומת. אני מפנה לכתב ההגנה וגם למסמך שהתובע צירף לתביעתו ואני מפנה שבצד פרסומים שהנתבעת עשתה כשהיא שלחה לתובע מייל, כתוב שזה דבר פרסומת אבל אנחנו שלחנו לתובע דברי פרסומת כי הוא אישר את זה בטופס הזמנה שלו, סעיף יא5, שאני מפנה אליו כטופס שצורף לכתב ההגנה, למסמך נספח א' לכתב ההגנה שבסעיף יא בו שנושא כותרת אישור, מצוין בסעיף קטן 5 "כתובת הדואר האלקטרוני ומספר הטלפון המוזמנים במסגרת הליך ההזמנה תשמש את אשת טורס כדי לעדכן את הלקוח מעת לעת במבצעים ובמוצרים שמציעה החברה". על זה חתם התובע, שעה שהוא הזמין את הטיול באשת טורס וכך נהגה הנתבעת. בכל מייל שהתובע קיבל יש למטה להסרה מרשימת התפוצה לחץ כאן. ברגע שהוא היה לוחץ על הלינק הוא היה מסיר את עצמו, אך הוא בחר להגיש תביעה. בנסיבות אלה אני מבקשת לדחות את תביעת התובע ולחייבו בהוצאות. הוא טוען שב-19.10 הוא שלח לנו דואר רשום. זה נכון, רק לא לכתובת שלנו. לא הגיע אלינו שום מכתב. הוא שלח את זה לרחוב נחלת יצחק 2 והנתבעת מקום עסקה הוא נחלת יצחק 12. לא קיבלנו את מכתבו מעולם. ברגע שהוא שלח את התביעה אז זה הופסק מידית".

בחקירתה הנגדית לשאלה "עברתי פעם נוספת על התביעה, איפה טענתי שזה לא פרסום", השיבה

"בסעיף 13 שלך הנתבעים הפרו את חוק הספאם בכך שהפרו את סעיף 30(א)(ה) לחוק בכך שבשורת הנושא של המייל, הנתבעים לא כתבו שזה פרסומת כפי שמחייב החוק. ככה זה קורה, כשמורידים מהאינטרנט כתב תביעה ומשנים כל מיני עובדות". לשאלה "הנתבעת טוענת שלא הגיעה אליה המכתב רשום, אני יכול להראות שזה נשלח לכתובת הנכונה שלהם. אני פשוט בהעתק שלי טעיתי. עובדה שלא חזר אליי המכתב. והגיע אליהם. היא לא יכולה להתחמק מזה", השיבה "אני חוזרת על תשובתי הקודמת".

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי עדויות הצדדים, עיינתי במוצגים שהוגשו ושמעתי סיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה שדין תביעת התובע שהוגשה כנגד הנתבעת להידחות – וכך אני מורה.

סעיף 30 א (ב) לחוק התקשורת קובע: "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת".