ת"ק 52424-02-14 לביאב ואח' נ' אמר

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 11.08.14 על ידי כבוד השופטת נעם חת מקוב בהעדר התייצבות המבקש לדיון. המשיבים בתגובתם מתנגדים לבקשה.

על פי נימוקי הבקשה, המבקש לא קיבל כל הודעה וכי לא יכול היה לדעת כי מתנהל נגדו משפט. עוד טען המבקש כי התובעת טענה לאחר שהוזהרה כחוק שהיא נהגה ברכב, בעוד בפועל התובע נהג ברכב. עוד הוסיף המבקש כי ברשותו כתב הגנה המתאר את השתלשלות האירוע וכן תמונות של הרכבים ומקום האירוע והתכתבויות עם חברת הביטוח.

המשיבים בתגובתם התנגדו לבקשה. לטענתם, הנתבע קיבל את כתב התביעה וזומן לדיון כדין. התייצבות התובעים לדיון שהתקיים שאליו לא התייצב הנתבע למרות שקיבל זימון מבית המשפט הייתה טרחה שיכלה להתייתר. לאור העובדה כי כל האמור בכתב התביעה אמת ונסיבות האירוע פשוטות למדי מבקשים התובעים להותיר פסק הדין על כנו.

המבקש בתשובה לתגובה, טען כי לא קיבל גם החלטת בית המשפט מיום 2.9.14, וכי מבירור שקיים בדואר התברר שחלק מהדואר אליו מופנה לת.ד 2196 כאשר מספר התיבה שלו הוא 2197.

בהחלטה האם לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד שומה על בית המשפט לבחון אם יש לבטלו מחובת הצדק, ולחילופין אם נכון לבטלו מכוח שיקול דעת בית המשפט.

במקרה דנן עיון באישור המסירה המצוי בתיק מיום 2.3.14 מעלה הזמנה לדיון נשלחה לכתובת שבטי ישראל 45 נתיבות, איש לא נמצא בבית וההזמנה הודבקה על הדלת. שני אישורי מסירה אחרים למבקש לאותה כתובת נמסרו כדין.

אין מדובר איפוא בביטול מחמת הצדק, אלא בביטול מכוח שיקול הדעת הכללי של בית המשפט. במסגרת זו יש לבחון את העילה לאי ההתייצבות ואת סיכויי ההגנה.

לא התרשמתי מזלזול של התובע אלא מחוסר תשומת לב, וישנה גם התייחסות לטענות הגנה, אם כי באופן חלקי וסתמי.

נוכח מגמת הפסיקה לביטול פסקי דין בהעדר ברוחב לב, על מנת לאפשר הכרעה לגופו של עניין, אני נכון לבטל את פסק הדין, אולם זאת בכפוף לתשלום הוצאות בסך 750 ₪ ללא תלות בתוצאות ההליך העיקרי.