דביר נ' פלאפון תקשורת בע"מ

התובע, אדם כבן 76 שנים הסובל מנכות, נסע לטיול במרוקו ביחד עם רעייתו בין התאריכים 4-16.5.17. כל אחד מהם לקח עמו מכשיר טלפון נייד, אך נראה כי רק ביחס למכשיר של התובע הוזמנה חבילת שיחות מחו"ל, וזאת מאת הנתבעת.

התובע טוען כי על אף שרכש חבילה מתאימה ושילם עבורה, היה הטלפון חסום לשיחות יוצאות ולא ניתן היה לעשות בו שימוש הלכה למעשה. לשיטתו, בלית ברירה, פנה באמצעות הטלפון של רעייתו (שהיה מנוי בחברת פרטנר ולא אצל הנתבעת) אל בנו שהיה מצוי בארץ, על מנת לבקש ממנו שיצור קשר עם הנתבעת וינסה לסייע בידו בהפעלת חבילת השיחות ובשימוש בטלפון, בהתאם להסדר שנערך בינו לבין הנתבעת.

התובע טוען כי בגין שיחות הטלפון שערך מול בנו בקשר עם הפעלת החבילה של הנתבעת, נדרש לשלם לחברת פרטנר כמפורט בחשבונית שצורפה, וכי בנו יצר קשר עם הנתבעת, ביקש לקבל סיוע, זו התחייבה לשוחח עם התובע אך הלכה למעשה לא פתרה את הבעיה ולא יצרה קשר עם התובע.

לטענת התובע, במצב דברים זה נחסמה יכולתו לעמוד בקשר עם ילדיו וחבריו, ועדות לכך, כך לטענתו, ניתן למצוא בעובדה שבסה"כ חוייב בעלות של 104 ₪ בלבד לטובת הנתבעת בגין תקופה זו בשל שימוש בחבילת פלאפון חו"ל, כשמתוך סכום זה סך של 75 ₪ הוא עלות החבילה עצמה.

הנתבעת טענה כי פירוט שימושי חו"ל של התובע בתקופה האמורה מלמד על כך שהלכה למעשה נעשה שימוש בחבילת החו"ל שרכש התובע. עוד טענה כי בכל מקרה של תקלה יכול היה התובע ליצור קשר עם הנתבעת במספר שהחיוג אליו הוא ללא עלות, כמפורט בהודעת מסרון שנשלחה אליו ביום 5.5.17, וכי מכל מקום סכום התביעה איננו סביר שכן התובע לא הוכיח נזקים בשיעור של 1,500 ₪ כסכום התביעה, וממילא שהה במדינה שבה ניתן לעשות שימוש באמצעות הווי.פיי., ולערוך שיחות בחינם במגוון רב של מקומות לרבות בתי מלון ובתי קפה.

במהלך הדיון שנערך לפניי התייצב התובע לבדו. רעייתו אשר שהתה עמו בחו"ל לא התייצבה ולא תמכה בגרסתו בנוגע לקושי בביצוע חיוגים ממכשיר הטלפון של התובע, ואף בנו של התובע לא התייצב כדי להעיד על חילופי הדברים בינו לבין נציגי הנתבעת. יובהר כי לא שמעתי הסבר מניח את הדעת מפי התובע ביחס להעדרותם של אלו מהדיון כאן.

התובע לא הכחיש כי הפירוט המופיע בנספח 2 לכתב ההגנה מעיד על השימוש שנעשה בפועל, ואך טען כי שימוש של 27 דקות שיחה של שיחות יוצאות, 27 מסרונים נכנסים ו- 4 דקות של שיחות נכנסות, יש בהן כדי להעיד דווקא על הקושי שנתקל בו בשימוש בחבילה.

במהלך הדיון אישר התובע כי מספרי היעד שמולם נערכו השיחות הם אמנם מספרי יעד של ילדים וחברים, מלבד מספר הטלפון של הנתבעת שמופיע גם הוא, אלא שלשיטתו אורכי השיחות מלמדים על הקושי (מדובר בשיחות של דקה עד 8 דקות כל אחת לכל היותר).

עיינתי בנספחים שצירף התובע ומהם עולה לכאורה כי ביום 5.5.17 בשעה 15:14 דקות ואילך, נערכו שתי שיחות קצרות ע"י התובע באמצעות מכשיר הטלפון של רעייתו, שיחות שבעקבותיהן חויב התובע, עפ"י העולה מחשבונית המס של חברת פרטנר, בסך כולל של כ- 93 ₪ (כולל מע"מ). מנגד, בין השעות 11:22-11:42 באותו יום (ולכאורה עוד לפני שנערכו שיחות יוצאות ממכשיר הטלפון של רעייתו של התובע) יצר הבן, כך עולה לכאורה מצילום המסך שהוצג, קשר טלפוני עם הנתבעת.

עוד עולה מנספח 2 לכתב ההגנה כי החל מהשעה 12:57 ביום 5.5.17 ואילך, יכול היה התובע לערוך שיחות יוצאות ממכשיר הטלפון שהיה בידיו, והיה מנוי בחבילה נשוא התביעה.