שוורץ נ' דבוש

1.התובעת שכרה את שירותי הנתבע שהינו עורך דין במקצועו על פי הסכם שכה"ט שנחתם ביום 9.3.16 (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם, היה אמור הנתבע לייצג את התובעת בהליכים משפטיים בתיק אזרחי 41919-07-14 בעקבות תביעה שהגישה התובעת נגד שכניה בקשר לנכס המצוי ברח' החשמונאים 7 הרצליה (להלן: "התיק").

2.יש לציין, כי בתיק בו שכרה התובעת את שירותי הנתבע, ייצגו את התובעת שני עורכי דין קודמים אשר ביקשו להתפטר מייצוג, הראשון עו"ד יצחק קירה הגיש בקשה לשחרור מייצוג בשל חילוקי דעות שאינן ניתנים לגישור (יולי 2015), והשני עו"ד יורוביץ אשר ביקש להשתחרר מייצוג התובעת בשל חילוקי דעות שלא ניתנים לגישור (דצמבר 2015). משכך, פנתה התובעת לנתבע לשכור את שירותיו בחודש מרץ 2016 וזאת לפני מועד ההוכחות שהיה קבוע בפני כב' השופט סלע ביום 5.6.16.

3.על פי ההסכם, שילמה התובעת שכ"ט בסך 12,000 ₪ + מע"מ. אין מחלוקת כי התשלום נפרע במלואו. התובעת הגישה ביום 31.5.16 לכב' השופט סלע בקשה לדחות את דיון ההוכחות ולשחרר את הנתבע מייצוגה, וזאת כחודשיים וחצי לאחר ששכרה את שירותיו וכחמישה ימים לפני מועד ההוכחות. כב' השופט סלע בהחלטתו מיום 6.6.16, דחה את דיון ההוכחות וחייב את התובעת בהוצאות בסך של 3,500 ₪.

4.התובעת מבקשת מביהמ"ש לחייב את הנתבע להשיב לה את מלוא שכה"ט ששילמה לנתבע, וכן את ההוצאות שהשית עליה כב' השופט סלע. על אף שהסכום מסתכם ב-17,540 ₪, מבקשת התובעת בכתב תביעתה סך של 25,000 ₪.

5.לטענת התובעת, ביטול ההסכם היה לאחר שקיימה עם הנתבע מספר ישיבות ובהן לא קיבלה את מלוא תשומת הלב מהנתבע. לטענתה (סעיף 4 לתביעה), ברוב זמן הפגישה הוא ניהל שיחות טלפוניות וגלש במחשב. לטענתה, הפגישות במשרדו היו ללא תכלית ומכל אחת מהן יצאה התובעת בשיברון לב, והבינה כי הנתבע לא התעמק בנושאים המשפטיים בתיקה, ולטענתה התרשל, הזניח את הטיפול בתיקה ולא היה בקיא בחומר המשפטי. לפיכך, היא ביקשה מביהמ"ש להשתחרר מייצוג ולדחות את מועד הראיות.

6.לטענת הנתבע, אין מחלוקת שהתובעת היא זו שהפסיקה את ייצוג הנתבע ללא כל הצדקה ומשיקוליה שלה בלבד. לטענת הנתבע, הוא קיים 5 פגישות ארוכות עם התובעת במועדים שונים החל מ-9.3.16 וכלה ב-29.5.16. כל פגישה ארכה מספר שעות בהן חזרה התובעת על עצמה שוב ושוב, והסבירה לנתבע אודות ההליכים הנוכחיים וההיסטוריים עם שכניה, והוסיפה פרטי פרטים שאינם רלבנטיים ואינם נחוצים כלל ועיקר להליך שלשמו שכרה את שירותיו. הנתבע מדגיש כי התובעת התעקשה לתאם עמו פגישות ארוכות במשך 4-6 שעות כל אחת בממוצע, ולפיכך הוא איננו מכחיש כי תוך כדי פגישה נאלץ לענות לשיחות טלפון דחופות. הנתבע מפנה לסעיף 3 להסכם עליו חתמה התובעת, על פיו שכה"ט משולם במלואו גם אם בחרה התובעת להפסיק את ייצוגו.

7. שמעתי את בעלי הדין מעידים ארוכות בפניי. התובעת שכרה את שירותי הנתבע לייצגה בתיק משפטי כשלושה חודשים לפני מועד דיון ההוכחות. על הנתבע היה להיכנס לעובי הקורה, ללמוד את התיק ואת הסוגיות המשפטיות הכרוכות בו וכן להתכונן לחקירת העדים והמומחים, ולאחר פרשת הראיות לכתוב סיכומים.

8.אני מקבלת את גרסת הנתבע כי הוא קרא את התיק והתעמק בסוגיות הכרוכות בו. אין מחלוקת כי התובעת קיימה מספר פגישות במשרדו של התובע, הפגישה הראשונה היתה פגישת היכרות והפגישה האחרונה לטענת התובעת היתה קצרה, ובה ביקשה לקבל את החומר לידיה ולהשתחרר לייצוג כאשר באמצע (30.3.16, 5.5.16, 23.5.16) ניהלה 3 ישיבות יחד עם הנתבע בהן פרטה והציגה את נושא התביעה.

9.התובעת לא צרפה כל ראיה ממשית לעובדה כי הנתבע לא שלט בחומר ו/או לא היה מוכן לקיים את ישיבת ההוכחות, התובעת אף לא נתנה הזדמנות לנתבע להתייצב לישיבת ההוכחות ולייצגה, אלא כאמור לעיל הגישה בקשה בסמוך לדיון ההוכחות לשחרר את הנתבע מייצוג.