ת"ק 52194-09-14 לבון נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 25.7.14 ברחוב ויצמן בנתניה מצפון לדרום (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מספר רישוי 68-552-16 נהוג על ידי בתו סימונה לבון (להלן: "רכב התובע") ורכב נתבע 2 נהוג ע"י נתבע 2 מס' רישוי 93-790-65 (להלן: "רכב הנתבע") המבוטח בנתבעת 1.

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של – 6,280 ₪.

ב. שכ"ט שמאי בסך של - 400 ₪.

להוכחת הנזקים הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

התובע העיד כי הוא הבעלים של רכב התובע אשר ביום התאונה היה נהוג בידי בתו סימונה לבון, רכב התובע היה מעורב בתאונת דרכים בה פגע רכב נתבע 2 נהוג בידי נתבע 2 ברכב התובע ונגרמו נזקים כמפורט במסמכים שצירף לתביעתו וכדבריו:

" אני הבעלים של רכב שמספרו 68-552-16 שביום 25.7.14 נהגה בו בתי סימונה לבון. בתי נהגה ברכב שלי בהסכמתי וברשותי המלאה. היא סיפרה לי שהרכב היה מעורב בתאונה שבה פגע ברכב שלי רכב שמספרו 93-790-65 שהוא היה נהוג על ידי נתבע 2 ומבוטח בנתבעת 1. לרכב שלי נגרמו נזקים. הנזק לרכב מסתכם בסך של 6,280 ₪ ושכ"ט שמאי 400 ₪. צירפתי לתביעה את כל המסמכים המעידים על הנזק. אני עצמי לא הייתי נוכח בתאונה. הבת שלי הודיעה על התאונה טלפונית. אני מבקש לפסוק את סכום הנזק בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות. אני מציין שגם הרכב שלי וגם הרכב של נתבע 2 מבוטחים בכלל חברה לביטוח בע"מ".

עדה מטעם התובע, סימונה לבון, אשר נהגה ברכב התובע עבור לתאונה ותוצאותיה תיארה בעדותה את אופן התרחשות האירוע וקרות התאונה בציינה הדברים הבאים:

" ביום 25.7.14 נהגתי ברכב שבבעלות אבי ומספרו 68-552-16. נסעתי ברח' ויצמן מצפון לדרום בנתיב הימני של הכביש כיוון נסיעתי. פתאום רכב יצא מחניה ברוורס. החניה הייתה בין שני בניינים שמספרם 71-69 שהיו בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי. אני נסעתי בנתיב הימני שבכביש. מצד ימין הכביש כיוון נסיעתי על הכביש חנו כלי רכב. הרכב שיצא בנסיעה לאחור מבין שני בניינים הוא רכב שמספרו כפי שהסתבר לי 93-790-65 והוא נסע לאחור כשהוא עובר בין שני כלי רכב חונים בצד ימין הדרך על הכביש והמשיך בנסיעה לאחור כשהוא נכנס לנתיב הנסיעה שלי בכביש בצד ימין הדרך. אני רציתי למנוע את התאונה והיה ילד ברכב שלי מאחור ולכן סטיתי שמאלה כיוון נסיעתי לכיוון הנתיב השמאלי כדי למנוע את התאונה ותוך כדי זה שאני סוטה שמאלה כיוון נסיעתי ומסתכלת במראות, ראיתי כלי רכב נוסעים בנתיב השמאלי כיוון נסיעתי. כדי שהם לא ייכנסו בי, סטיתי שוב ימינה כיוון נסיעתי לנתיב הימני בחזרה. אז התנגשתי ברכב שלישי מסוג מזדה שחנה בצד ימין הדרך על הכביש וכתוצאה מכך נגרמו נזקים לרכב שלי. ברגע שהרכב שלי חזר לנתיב הימני ופגע במזדה החונה בצד ימין הדרך על הכביש כיוון נסיעתי הרכב של נתבע 2 עדיין היה במצב של רוורס אבל הוא נעצר על הכביש כשהחלק האחורי שלו בתוך נתיב החניה הימני בכביש. ניגש מישהו לנתבע 2 ואמר לו לקחת את האוטו שלו ברוורס למקום אחר כדי שאני לא אצלם את הרכב שלו במצב כפי שהוא היה. אז הוא הזיז את הרכב שלו ממקום התאונה ועצר בצד. אחרי התאונה החלפנו פרטים. הוברר שרכב נתבע 2 מבוטח בנתבעת 1 שהיא גם המבטחת של הרכב שלי. אני אומרת שמי שאחראי לתאונה הוא נתבע 2 ועליו לשלם לי את מלוא סכום הנזק בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות. לתביעה צורפו כל המסמכים המעידים על הנזק".

נתבע 2 אשר נהג ברכב נתבע 2 תיאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים:

" ביום 25.7.14 נהגתי ברכב שמספרו 93-790-65 שמבוטח בנתבעת 2. נהגתי ברכב זה לאחור ביציאה מחניה שבין שני בניינים שמספרם 71-69 שברח' ויצמן בצד ימין הדרך שברח' ויצמן אם מסתכלים על רח' ויצמן מצפון לדרום. אני מכיר את המקום הזה כי באחד הבניינים האמור גרה חברה שלי ו4-5 פעמים ביום אני מגיע אליה. ברח' ויצמן מצפון לדרום ישנם 3 נתיבי נסיעה. על הנתיב הימני בצד ימין הדרך שברח' ויצמן מצפון לדרום חנו כלי רכב. אני הסעתי את הרכב שלי לאחור מתוך החניה שבין שני הבניינים 71-69 שברח' ויצמן. כדי לראות את הדרך אז הייתי חייב לגלוש בנסיעה לאחור טיפה לתוך הנתיב הימני כדי שתהיה לי ראיה ושדה הראיה יהיה פתוח. גם אם יש רכב חונה בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי אז אני צריך להמשיך לגלוש לאחור בנסיעה ולעבור את הרכב החונה בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי ועדיין גם אם אני גולש מעבר לרכב הזה, עדיין אני נמצא בנתיב שלי כדי שיהיה לי שדה ראייה. לא היה לי מכוון שיכוון אותי בנסיעה לאחור. אני נסעתי לאחור תוך שהסתכלתי במראות הרכב וסובבתי את הראש לאחור. אני הייתי חייב לנסוע לאחור ולעבור את קו כלי הרכב שעמדו וחנו בצד ימין הדרך על הנתיב הימני שבכביש. אני עדיין הייתי בנתיב שלי ולא הגעתי ממש לנתיב הנסיעה שבו נסעו כלי הרכב ברח' ויצמן מצפון לדרום ובו נסע הרכב של התובע. בזמן שהרכב שלי גלש כך בנסיעה אחורה, שמתי לב שמגיע הרכב של התובע שבו נהגה הבת שלו. אני ראיתי אותה מגיעה בנסיעה מצד שמאל שלי, כלומר מכיוון צפון לדרום אחרי שכבר עברתי את הקו שחנו בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי ואני ראיתי אותה שהיא במרחק של בערך 100-150 מטרים מהמקום שבו היה האוטו שלי. אני לכן עצרתי עצירה מוחלטת את הרכב שלי. הנהגת לדעתי לא הייתה מרוכזת ונבהלה מהמעמד שנוצר ומהלחץ היא סטתה שמאלה כיוון נסיעתה לנתיב השמאלי ואיבדה מעט שליטה לרכב שלה. אז היא סטתה ימינה כיוון נסיעתה ופגעה ברכב שחנה בצד ימין הדרך כיוון נסיעתה. הרכב שבו היא פגעה עמד בערך 15 מטרים אחרי המקום שבו הרכב שלי עמד כשהחלק האחורי שלו לכיוון הכביש. כלומר היא עברה את המקום שבו הרכב שלי עמד באופן זה וסטתה ימינה אחרי המקום הזה בערך 15 מטרים ופגעה ברכב שעמד בצד ימין הדרך וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים ברכב. אני אומר שלנהגת היה שדה ראיה פתוח והיא הייתה צריכה לראות את הרכב שלי. אני טוען שהנהגת הגיעה במהירות גבוהה מאוד אני מעריך אותה כ-80-90 קמ"ש. אני אומר שאם היא הייתה נוסעת במהירות 40 קמ"ש אז היא יכלה לעצור".