כהן נ' בן שבת ואח'

לפני תביעה שעניינה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 30.5.2016 בגבעת אולגה. סכום התביעה 6,824 ₪ והוא כולל נזק ישיר על פי הערכת שמאי בסך 6,224 ₪ והחזר שכר טרחת שמאי בסכום 600 ₪. 

מטעם התובעת העידה גב' שני קורן כחלון, אשר נהגה ברכב התובעת ומטעם הנתבעות העידה הנתבעת 1, אשר נהגה ברכבה, המבוטח על ידי הנתבעת 2.

אין חולק כי נהגת התובעת והנתבעת נסעו בנתיבים נגדיים, זו מול זו, ברחוב משמר השרון בגבעת אולגה. התובעת טוענת כי הנתבעת סטתה מנתיבה ופגעה במכוניתה ואילו הנתבעות טוענות כי נהגת התובעת סטתה מנתיבה ופגעה ברכב הנתבעות.

נהגת התובעת העידה כי נסעה במהירות 20 קמ"ש והכחישה את טענת הנתבעת כי הסתובבה לעבר בנה תוך כדי נסיעה. נהגת התובעת העידה כי מעצמת המכה לא היתה יכולה להזיז את המכונית ואף לא לצאת ממנה, עד שעובר אורח עזר לה ואף צילם את המכונית במכשיר הטלפון הסלולרי שלה.

התובעת צירפה הודעת ביטוח מיום התאונה, החתומה על ידי נהגת התובעת, גב' קורן כחלון, ובה תואר אירוע התאונה כך: "נסעתי בנתיב הימני שלי ורכב צד ג' לפתע סטה מהנתיב ממולי לרכבי ופגע ברכבי בצד השמאלי קדמי". מתמונות מכונית התובעת שהוצגו במעמד הדיון עולה כי ניזוקה בצד שמאל קדמי ובחזית. בתמונות נראית מכונית התובעת כשהיא עומדת בתוך נתיבה ועל הכביש בסמוך אליה מים שניגרו מהמכונית. נהגת התובעת העידה, כאמור, כי לא הזיזה את המכונית וכי התמונה משקפת את מצב המכונית מיד לאחר התאונה.

הנתבעת העידה כי נסעה לאט בכביש הדו סטרי ואז ראתה את התובעת כאשר ראשה מוטה לאחור, לעבר בנה. הנתבעת העידה כי צפרה כדי להזהיר את התובעת ואף נצמדה למדרכה שבימין הכביש. הנתבעת העידה כי מכוניתה נפגעה בצד ובדלת, ואולם מתמונת מכונית הנתבעת שהוצגה מטעמה קשה לזהות נזקים בדלת, מה גם שבדיווח לחברת הביטוח על התאונה לא צויין כי נגרמו נזקים כלשהם במכונית הנתבעת.

לטענת הנתבעת, היא נסעה במכוניתה כדין ואז הגיחה מכונית התובעת במהירות גבוהה. כנטען, נהגת מכונית התובעת סובבה את ראשה לעבר הילד שישב במושב האחורי, מכונית התובעת סטתה לעבר מכונית הנתבעת ופגעה בה. במעמד הדיון הוגשה לבית המשפט הודעת הביטוח מטעם הנתבעת, שלא בשלמותה. לא ברור אם הוגש רק דף ראשון מבין שניים או שהודעת הביטוח נמסרה על גבי דף אחד, שהוגש באופן קטוע. כך או כך, על גבי מסמך ההודעה לא מופיע תאריך עריכתה וגם חתימת הנתבעת אינה מופיעה עליו. במסמך זה שהוגש מטעם הנתבעת נכתב "הגעתי מכיוון מזרח לכניסה לכביש דו סטרי. ממולי בא רכב מזדה .. ובו בחורה עם ילד שישב מאחורה. ראיתי את הבחורה שהפנתה ראש אחורה ופתאום מתגלשת לצד שלי. ממש שמעתי את הבום ולקחתי את ההגה לצד ימין". כמו כן, כמו כן הוגש צילום מכונית הנתבעת המצביע על נזק לחלקה הקדמי שמאלי של מכונית הנתבעת.

בעדותה אישרה הנתבעת את טענת נהגת התובעת כי לאחר התאונה מכונית התובעת לא זזה ממקומה.

לאחר ששקלתי את הראיות בתיק מצאתי כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה ומכן שיש לקבל את התביעה. להלן טעמיי.

טעם ראשון הוא מצב מכונית התובעת על הכביש בסמוך לאחר התאונה. מן התמונות שהציגה התובעת עולה בבירור כי מכוניתה עמדה בתוך הנתיב כאשר בינה לבין פס ההפרדה המקווקוו קיים מרחק ברור. כמו כן, ניתן להבחין כי כיוון רכב התובעת זהה לכיוון הנתיב ואינו מצוי בזווית ביחס לנתיב. תמונה זו תומכת בגרסת נהגת התובעת לפיה נסעה בנתיבה ולא סטתה אל נתיבה הנתבעת. גם שלולית המים המצויה לרגלי מכונית התובעת תומכת בגרסת הנהגת, לפיה לאחר הפגיעה מכוניתה נותרה במקומה. גם הנתבעת אישרה בעדותה שרכב התובעת לא הוזז ממקומו. התמונות שהוצגו מטעם התובעת משקפות אפוא נכונה את מנח מכונית התובעת מיד לאחר התרחשות התאונה ויש בהן כדי לתרום תרומה ממשית לגרסתה.