ת"ק 51919-10-14

עניינה של התביעה שבפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 04.05.14.

לטענת התובע, עצר בחסות אור אדום ברמזור מאחורי רכב אחר, בנתיב השמאלי בכביש שבו מספר נתיבים, במטרה לבצע פנייה שמאלה. כאשר התחלף האור ברמזור לירוק, ביצע הרכב שלפניו פניה שמאלה והתובע החל גם הוא בביצוע הפנייה. או אז, הגיח במהירות מימינו רכב הנתבע 1, ופגע בעוצמה ברכבו.

מנגד, טענו הנתבעים, כי בעוד רכב הנתבע 1 החל חוצה את הצומת באור ירוק, התחלף הרמזור לכתום. בשלב זה, התפרץ רכב התובע לצומת, במהירות ומבלי לוודא שהוא פנוי וכתוצאה מכך נגרמה התאונה.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שהובאו בפני, נחה דעתי כי דינה של התביעה להתקבל אך בחלקה.

ואלו נימוקי:

במסגרת תובענה, חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הכלל ש"המוציא מחברו, עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את העובדות שבבסיס תביעתו, הן את הנזק שנגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע, והן את אחריות הנתבעת העולה מאותן עובדות שהוכחו.

על מנת לזכות בתביעתו, על התובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות.

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה. עדותו של הנתבע 1 נתמכת בעדותה של רעייתו. כמו כן, גרסת הנתבע 1, כפי שנמסרה בעדותו בפני עולה בקנה אחד גם עם עדותו במשטרה, אשר נמסרה מיד בסמוך לקרות האירוע.