ת"ק 51770-05-13

1. התובע עתר לפיצוי בסך 24,600 ₪ בשל פגמים במטבח ביתו שרכש מהנתבעת 1.

בהסכמת הצדדים כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 21.07.14 ועל פי החלטתי מיום 10.08.14, מונה מר עמנואל אורנבוך כמומחה מכריע מטעם בית המשפט בענף הרהיטים, לקבוע אם קיימים ליקויים במטבח בית התובע, וככל שיימצו או כאלה - אם ניתן לתקנם ומהי עלות התיקון, ואם לא ניתן לתקנם, מהי ירידת הערך שנגרמה בגינם, או עלות החלפת החלקים הנדרשים.

2. בהתאם להסכמת הצדדים, בטרם בדיקת המטבח על ידי המומחה, ניתנה לנתבעת 1 הזדמנות להשלים ולבצע את כלל התיקונים של הליקויים שאותרו ואושרו על יד.

לאחר בקשות רבות ותיאומים שונים, בוצעו התיקונים שהנתבעת 1 מצאה לנכון לבצע, והמומחה ערך ביקור בבית התובע, בנוכחות שני הצדדים, בתחילת חודש מרץ 2015 או סמוך לכך. עיכוב בביקור המומחה נגרם, בין היתר, בשל איחור בתשלום חלקה של הנתבעת 1 בשכרו.

כל אחד מהצדדים שילם למומחה מחצית משכרו, סך של 2,065 ₪ (כולל מע"מ).

3. המומחה התייחס לטענות התובע בנוגע לששה ליקויים:

א. הקירות בבית התובע אינם ישרים, ועל כן נוצרו המרווחים בין הארונות לקירות – אלה נסגרו בסרגלים כמקובל, ולכן לא מדובר בליקוי.

ב. המדפים העליונים הוכנסו בחוזקה לתאים ויש להקציעם במקצת.

ג. דלת הארון בולטת מעל גוף הארון במכוון כדי להסתיר את הסרגל הסוגר את המרווח כנדרש.

ד. קיימת דיסקית עם חלודה בקצה, ויש להחליפה, לא מדובר בליקוי.

ה. קיימים שקעים בשני ברגים פנימיים שלא נסתמו, מדובר בעניין שולי ומודבר במספר דקות של עבודה.

ו. אין כל בעיה בארון התחתון, שהורכב על רצפה עם שיפוע גדול מהרגיל, ומתקיני השיש הרכיבו את המשטח כשהוא מפולס.

4. על פי חוות דעת המומחה, נותרו מספר ליקויים שהוערכו על ידו כ"מזעריים", משך התיקון הוערך בכ-חצי שעת עבודה ועלות תיקונם נקבעה בסך כ- 500 ₪, והנתבעים מוכנים לבצע את התיקונים הנדרשים.

5. לאחר שהתקבלה חוות דעת המומחה, ניתנה החלטה ביום 31.03.15, המאפשרת לצדדים להגיש תגובה לקביעותיו. הנתבעים (שקיבלו את ההחלטה ביום 15.04.15) לא מצאו צורך להגיב על האמור בחוות הדעת, ואילו תגובת התובע הוגשה ביום 13.05.15.

בתגובתו לחוות הדעת הבהיר התובע כי בסופו של דבר, לאחר למעלה משנתיים, תוקנו מרבית הליקויים, ונותרו הליקויים שפורטו בחוות דעת השמאי. התובע טען כנגד קביעות המומחה, אך כאמור ההסכמה שנתן לפני המינוי היתה כי הכרעות המומחה יהיו מכריעות מהפן המקצועי, ולא מצאתי כי ניתן להעדיף את טענות התובע על פני קביועתיו המקצועיות של המומחה.

עוד טען התובע לעוגמת הנפש שנגרמה לו בשל כך ש"הייתי צריך לרדוף אחריהם... וגם לרוץ לבתי משפט מדיון לדיון יותר מי שנתיים".

6. מהאמור לעיל עולה כי הרוב המכריע של הליקויים תוקנו בטרם נדרש המומחה לבקר בבית התובע ולהכין את חוות הדעת. נראה כי התובע יכול היה לקצר את ההליך, לייתר את הצורך בחוות הדעת, לא לעמוד על תיקון אותם ליקויים מזעריים שנותרו, ולעתור להוצאותיו, לרבות – אם לטעמו מוצדק הדבר - לקבלת פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בשל האיחור בהשלמת התיקונים במטבח שרכש.

7. עם זאת התרשמתי כי התובע – שאינו בעל מומחיות ולא יכול היה להעריך את עלות תיקון הליקויים שנותרו או את משמעותם - מוטרד עד היום מאותם ליקויים מזעריים, ולטעמו מדובר בליקויים של ממש שקיומם אינו סביר. עוד עולה מהתביעה ומכלל הבקשות והטענות, כי השלמת התיקונים שנדרשו לשיטת הנתבעת 1, בוצעו באיחור ניכר ורק לאחר שהתובע נדרש להגיש כתב תביעה. לתובע עוד טענות בנוגע לטרחה שנגרמה לו במסגרת זימון העדים והתייצבותו לדיונים אליהם לא הגיעו הנתבעים.