ת"ק 51757-10-15 ברסקי נ' אגד - תחבורה ציבורית בע"מ

התביעה דנן עניינה דרישה לפיצוי על סך 7,316 ש"ח בגין הוצאות נסיעה במונית ועוגמת נפש,

שנגרמה לתובעת ולבנותיה, לאחר שאוטובוס של הנתבעת לא עצר בתחנה בה המתינו, בהתאם ללוח הזמנים.

הדיון היה קבוע ליום 05.06.16 לשעה 09:30 בהעדר התייצבות הנתבעת ניתן בשעה 10:00 (לאחר המתנה של חצי שעה), פסק דין, במסגרתו נפסק כי על הנתבעת לשלם לתובעות סך של 3,816 ₪ (בגין החזר תשלום עבור הנסיעה במונית, עוגמת נפש, הוצאות משפט, והפסד ימי עבודה).

בשעה 10:12, לאחר שניתן פסק הדין, התייצב מר קוזניץ בנימין - נציג הנתבעת - וטען שעקב תאונה אחר לדיון. כמו כן טען שניסה להשיג את בית המשפט בטלפון על מנת להודיע על האיחור, אך ללא הצלחה.

ביום 08.06.16 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק דין. בבקשה טענה הנתבעת כי בשל אירוע שלא היה בשליטתו של נציג הנתבעת- התאונה האמורה- התעכב נציג הנתבעת משך זמן ארוך, ועל כן איחר להגיע לדיון.

כן נטען כי אי התייצבותה של הנתבעת מנע ממנה לממש את זכותה הבסיסית לקבל את יומה בביהמ"ש, וכי לנתבעת טענות הגנה לגופו של עניין.

התובעות התנגדו לבקשה. בתגובה צוין כי הנתבעת הינה תאגיד משופע בתקציבים וממון, ובמקום להודות בעובדות, בוחרת הנתבעת להתכחש להן. כן אילצה הנתבעת את התובעות להוציא כסף על הוצאות משפט לרבות על החתמת עדים.

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון את טעמי אי ההתייצבות, לצד סיכויי הצלחת המבקשת להוכיח את עמדתה בבית המשפט. כמו כן יש לעמוד על תום ליבה של המבקשת. מנגד עומד אינטרס ההסתמכות של המשיבה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, לא שוכנעתי כי במקרה הנדון מדובר בזלזול בבית המשפט ו/או בצד שכנגד. בנוסף, לא ניתן לקבוע בשלב זה, כי לנתבעת אין סיכויי הגנה מפני התביעה.