ת"ק 5171-03-15 באזוב ואח' נ' אוחיון

התובעים הגישו כנגד הנתבע תביעה על סך 21,612 ₪.

התובעים הם הבעלים של הבית ברח' ********* (להלן: "הבית") אשר הושכר לנתבע, כאשר לטענת התובעים, הבית היה נקי ותקין ללא נזק.

לטענת התובעים בכתב התביעה, לבית נגרמו נזקים רבים וכאשר פנו אל הנתבע בדרישה לתקן את הנזקים, הוא זלזל בפנייתם, על כן הוגשה התביעה על סך 21,612 ₪ לכיסוי הנזקים שנגרמו לתובעים.

בכתב ההגנה מבקש הנתבע לדחות את התביעה שלטענתו היא שקרית ולא מבוססת.

לטענת הנתבע, בשנת 2010 נחתם הסכם השכירות בנוגע לבית, לתקופה של 4 שנים בתמורה לתשלום של 1,700 ₪ בחודש. בשנה האחרונה שולם 1,900 ₪ בחודש.

לטענת הנתבע, כל דמי השכירות ותשלומי המיסים שולמו בזמנם.

לטענת הנתבע, בתאריך 1.6.2014 פנה הנתבע אל התובעים בבקשה לסיים את השכירות, שכן התכוון לעבור למקום אחר ואף העמיד דייר חלופי. עם הדייר החלופי, לטענת הנתבע, נערך הסכם שכירות חדש.

לטענת הנתבע, ביקש מהתובעים להחזיר לו את המחאות השכירות שנותרו וכן את הביטחונות, אך התובעים סירבו להחזירם.

לטענת הנתבע, נתגלו חילוקי דעות בין התובעים לבין השוכר החדש והסכם השכירות החדש עם הדייר החלופי בוטל ואז דרשו התובעים מהנתבע לחזור אל המושכר, בטענה שהוא עדיין השוכר מבחינת התובעים.

לא רק זאת, לטענת הנתבע, התובעים טענו כי נגרמו לנכס נזקים שמעולם לא היו וזאת כדי לגבות מהנתבע כספים שלא מגיעים להם.

לאור האמור לעיל, מבקש הנתבע לדחות את התביעה ולהורות לתובעים להחזיר לו את ההמחאות שבידיהם ואת הערבויות שניתנו להם.

בתיק התקיימו שני דיונים – הדיון הראשון היה ביום 21.7.2015 והדיון השני היה ביום 29.12.2015.