ת"ק 5169-09-14 פכטר נ' בלנק

בפני תביעה כספית במסגרתה עתרה התובעת לחייב את הנתבע לשלם לה סך של 10,000 ₪ שזה סכום הכולל בתוכו את הסך של 4,200 ₪ ששילמה לנתבע תמורת אופניים חשמליים שרכשה בעסקו, סכומים ששילמה עבור תיקונים שבוצעו באופניים החשמליים מידי פעם בפעם ועוגמת נפש שנגרמה לה בשל התנהלת הנתבע אשר סירב לבטל את עסקת רכישת האופניים החשמליים ולהחזיר לה את התמורה ששילמה עבורם.

הנתבע עתר לדחיית תביעת התובעת בציינו כי הנתבעת רכשה בעסקו ביום 7.11.13 אופניים חשמליים ושילמה תמורתם 4,200 ₪. במעמד קניית האופניים ניתנה לתובעת תעודת אחריות בה נקבע במפורש כי "האחריות אינה כוללת צמיגים ו/או פנימיות ו/או מושב ו/או שרשרת ו/או מוטות גלגל ואינה כוללת מקרים של שימוש בלתי נכון באופניים ו/או רשלנות ו/או חבלה ו/או בלאי". התובעת קראה את תעודת האחריות והייתה ערה לכלול בה. למעט מקרה אחד שבו נתגלתה תקלה בסוללה, ותקלה זו תוקנה במסגרת האחריות שניתנה לאופניים ללא כל תשלום, הרי קלקולים אחרים באופניים כגון פנצ'רים, שבר כתוצאה מנפילה וכיוצ"ב שלא כלולים בתעודת האחריות תוקנו תמורת תשלום. עוד טען הנתבע בהגנתו כי התובעת התחרטה על קניית האופניים החשמליים לשימוש בנה בן ה-15, שכן כפי שציינה בתביעתה היא, בנה נפל כמה פעמים ונחבל.

הוסיף הנתבע בהגנתו, כי מדובר באופניים חשמליים אשר אושרו לייבוא ושיווק בישראל ונבחנו במכון התקנים ואין להשית אחריות על הנתבע לנפילות בנה של התובעת מהאופניים ולנזקים שנגרמו עקב כך לאופניים. הנתבע עתר לדחיית תביעת התובעת תוך חיובה בהוצאות.

בעדותה בבית המשפט ציינה התובעת הדברים הבאים:

"ביום 07.11.13 רכשתי מהנתבע שיש לו חנות אופנים, אופנים חשמליות חדשות ושילמתי 4,200 ₪. קניתי את האופנים לבן שלי, שהיה באותו תאריך בגיל 15.5 שנים. אני שילמתי חלק מהסכום והבן שלי שילם חלק מהסכום כי הוא עבד בחופש. קניתי את האופנים ושאלתי את הנתבע אם יש אחריות על האופנים והוא אמר שיש אחריות למשך שנה. הוא נתן לי כתב אחריות שצירפתי אותו לתביעה. אני רוצה לומר, שעוד לפני שקניתי את האופנים, כל פעם הייתי ניגשת לחנות ואומרת לנתבע שאני רוצה לקנות אופנים ועדיין אין לי כסף. הוא ידע שאני רוצה לקנות את האופנים ובסוף קניתי את האופנים. אחרי שהנתבע מכר לי את האופנים, עוד נשארתי בחנות והנתבע השאיר פועל שעובד בחנות והוא גם סידר את הדברים באופנים ונתן לי תעודת האחריות. לקחתי את האופנים ואחרי שבוע התחילו הבעיות. פעם אחת נפלה רגלית, תיקנו את הרגלית ללא תשלום. פעם אחת נשברו הפדלים, פעם אחת הייתה בעיה בחשמל, פעם אחת הבן שלי לא יכול היה לנסוע יותר על האופנים והבאתי את האופנים לחנות והנתבע אמר שאני אשאיר את האופנים בחנות ושהוא יעביר את הבעיה ליצרן. הייתי אצל הנתבע עם כל מיני בעיות באופנים בערך 14 פעמים. לפעמים לא הייתי מגיעה לחנות של הנתבע למסור את האופנים לתיקון, אלא הבן שלי. אני אומרת, שעבור תיקונים מסוימים הוא לקח ממני כסף ועבור תיקונים מסוימים הוא לא לקח ממני כסף. אני לא יודעת בדיוק כמה כסף שילמתי לנתבע עבור תיקונים. פעם שילמתי 50 ₪, פעם שילמתי 40 ₪. כל פעם איזה שהם סכומים שאני לא יודעת בדיוק כמה. פעם אחת שילמתי 140 ₪. אמרתי שיש אחריות לאופנים, אבל הוא אמר לי שיש דברים שהם לא באחריות והייתי צריכה לשלם. אני רוצה להגיד שהבן שלי נפל פעמיים מהאופנים. הנתבע אמר לי שהבן שלי לא יודע לרכב טוב על אופנים והוא כל הזמן נופל וגורם לתקלות. הבן שלי כן יודע לרכב על אופנים. הבן שלי משתדל לא להיפצע ולא ליפול מהאופנים, אחרת הוא לא יוכל לשחק כדורגל. אני מעולם לא רכבתי על האופנים האלה. אמרתי לנתבע כשבאתי אליו כמה פעמים שלא קניתי אופנים חדשות, כדי שיהיו כל הזמן בתיקונים. קניתי אופנים חדשות ובסופו של דבר, כל פעם הייתי מגיעה לחנות לעשות תיקונים לאופנים. בסופו של דבר, הלכתי לתקן את האופנים במקום. הבן שלי בקושי נוסע על האופנים האלה, כי כל הזמן יש בעיות איתם. לא רציתי להוציא כספים נוספים על האופנים האלה. אני אם חד הורית ואין לי כסף להוציא על תיקוני אופניים."

התובעת לא נחקרה בחקירה נגדית.

בעדותו בבית המשפט ציין הנתבע הדברים הבאים:

"בתאריך 07.11.13 התובעת רכשה אופנים בחנות שלי, אופנים חשמליות ושילמה 4,200 ₪. את האופנים היא רכשה לבנה בגיל 15.5. אני למעלה מ-20 שנה מנהל את החנות שלי ומפרנס 4 ילדים. אני איש מקצוע ולא נכנס לכל הדיבורים שהתובעת מנסה לומר על החנות שלי ועל המקצועיות שלי. אני מבקש לצין, שהטענה של התובעת שכאילו היא הייתה בחנות מעל 14 פעמים לאחר שרכשה את האופנים והתלוננה על כל מיני תקלות באופנים היא לא נכונה. היא לא הייתה אצלי מעל 14 פעמים, אלא הייתה אצלי אולי 5-6 פעמים וכל פעם היא באה לריב על סכום של תיקון של האופנים. אני אומר במפורש, שכל התיקונים שהבן שלה בא לעשות באופנים זה היה אחרי שהבן שלה שהוא רכב על האופנים, נפל מהאופנים, כמו שהיא בעצמה טענה בתביעתה. היא מציינת בדף השני בתביעתה, שהבן שלה נפל כמה פעמים מהאופנים ונחבל כי אופנים זה דבר לא בטיחותי ומסוכן לנסיעה. החוק בארץ מחייב שכל אופנים חשמליות יעברו את מכון התקנים וכך גם כל אופנים רגילות ולא חשמליות. גם האופנים שהיא רכשה עברו את מכון התקנים, כך שהטענה שהאופנים לא תקינות היא לא נכונה. כל תופעות הלוואי של האופנים שהיא אומרת, התחילו 7 חודשים אחרי שהיא רכשה את האופנים. גם ביום שהיא הגישה את התביעה לבית המשפט בקשר לאופנים היא הלכה לחנות אופנים אחרת, עשתה שם קנייה ושילמה 95 ₪ ואני מגיש לבית המשפט את הקבלה כי אני מכיר את חנות האופנים. היא פנתה לאופני אבי ברחוב אחוזה 146 ברעננה ושילמה 95 ₪. אני ישבתי עם אבי על ספרי החשבונות שלו כדי לראות מה היא עשתה באופני אבי ואין שום תיעוד לזה. כלומר, זה לא היה עניין של תיקון, אלא היא רכשה איזה פריט או חלק באותה חנות ומנסה לטעון כאילו היא תיקנה את האופנים."

בחקירתו הנגדית ע"י התובעת לשאלה "אני אומרת לך, שלא נתתי לי את הדף, ממה עשויות האופנים." השיב "קיבלת תעודת אחריות וכתוב לך בתעודת האחריות את כל הפרטים על האופנים, כולל מספר סוללה ומספר שילדה." לשאלה "אני אומרת לך, שבאמת חתמתי על תעודת האחריות, אבל קיבלתי אותה בחנות, מיד אחרי שקניתי את האופנים והעובד שלך נתן לי את תעודת האחריות. הוא אמר לי לחתום על תעודת האחריות. אני חתמתי על תעודת אחריות, כי במשפט האחרון בתעודת האחריות כתוב שהאופנים נמכרו ללא מצערת ואני לא הבנתי מה זה מצערת, אז הסבירו לי מה זה מצערת ואני חתמתי ליד המשפט הזה וכתבתי "נמכרו לי עם ידית גז (מצערת)?" ואת זה כתבתי רק ב-02.09.14. כלומר, מה שכתוב בכתב יד בתעודת האחריות ליד המשפט "האופנים נמכרו ללא מצערת", אני באמת כתבתי את זה ב-02.09.14 וזה לא הופיע בתעודת האחריות שקיבלתי." השיב "את קיבלת תעודת אחריות בתאריך 07.11.13. מה שכתוב בכתב יד ליד השורה האחרונה, זה מכתב על ידך בלבד לא ביום שקנית את האופנים, אלא 10 חודשים אחרי שקנית את האופנים ואת זה את כתבת ב-02.09.14 וזה לא קשור לתעודת האחריות המקורית. אני גם מציין, שאת יודעת היטב מה זה מצערת ומה זה ידית גז, כי לשני הילדים שלך יש אופנים חשמליות וכל הפעמים שאת הגעת לחנות לבדוק את רכישת האופנים החשמליים, את בדקת את כל הנושא, שאלת מה זה מצערת והסבירו לך ואת ידעת היטב שאת רוכשת אופנים ללא מצערת, כלומר, עם ידית גז." לשאלה "אני אומרת לך, שמדי פעם הבן שלי בא לתקן את האופנים וגם אני באתי איתו ודרשתי ממנו לשלם פעם 40 ₪ ופעם 50 ₪. מספר פעמים הוא בא." השיב "אני חוזר ומסביר לך שיש דברים שלא כלולים בתעודת אחריות כמו למשל: פנצ'ר, כבל ברקס ודברים מסוימים נוספים שקורים לאופנים בגלל בלאי של האופנים וכיוצא בזה. את שילמת אך ורק עבור דברים שלא היו כלולים במסגרת האחריות. על דברים אחרים שכלולים בתעודת האחריות לא שילמת דבר." לשאלה "אם קניתי אופנים חשמליות חדשות, אז למה לאחר שבוע, כבר הייתה תקלה, לא צריך להיות בלאי." השיב "הבן שלך נפל וגרם לשבר בחלק מסוים ואם זה קורה, אז תיקון שכזה הוא כתוצאה מרשלנות או בלה באופנים וצריך לשלם עבור התיקון. את בעצמך ציינת שמספר פעמים הבן שלך נפל עם האופנים וכל הזמן נגרמו לאופנים שבר או תקלה אחרת, אז אני בדקתי מה סוג התקלה והתאם לכך היו פעמים שחויבת ופעמים שלא." לשאלה "פעם הגעתי עם הבן שלי כשהיה פנצ'ר בגלגל ואמרת שאתה שם חומר טוב כדי לתקן. אחרי שבוע שוב היה פנצ'ר. אני הלכתי לאופני אבי ושם הוא תיקן לי את הפנצ'ר." השיב "זה לא נכון. פנצ'ר לא כלול באחריות."

עיינתי בכתבי הטענות, שמעתי עדויות הצדדים, עיינתי במוצגים שהוגשו ושמעתי סיכומי הצדדים בפני.

מחומר הראיות עולה ברורות כי ביום 07.11.13 רכשה התובעת מהנתבע בעסקו הנושא שם "אבי חנות אופניים", אופניים חשמליים ושילמה תמורתם סך של 4,200 ₪.