ת"ק 51541-10-14 פלק נ' בוגין ואח'

מבוא

1. ביום 17.7.12 נהג הנתבע 1 ברכבו בכביש 40, כאשר בין צומת נען לצומת בילו, איבד שליטה ברכבו שפגע ברכבו של התובע מאחור. כתוצאה מכך נהדף רכבו של התובע לעבר מעקה בטיחות. בהמשך לכך פגע הנתבע 1 במספר רכבים נוספים.

2. הנתבע 1 הובהל לבית חולים והתברר כי קודם לתאונת הדרכים חווה נתק במוחו והוא אינו זוכר דבר מהאירוע. הנתבע 1 סובל מגידול ממאיר במוחו שהתגלה כשנתיים לפני תאונת הדרכים.

3. רכבו של הנתבע 1 מבוטח אצל הנתבעת 2.

4. לפי חוות דעת שמאי שהוגשה מטעם התובע ולא נסתרה על ידי הנתבעים, לרכבו של התובע נגרם נזק של אובדן גמור בסכום של 11,290 ₪.

5. לטענת התובע, על הנתבעים לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לרכבו בסכום של 11,290 ₪, שכר טרחת שמאי בסכום של 750 ₪, וכן עוגמת נפש בסכום של 1000 ₪. סך הכל עומדת תביעתו של התובע על סכום של 13,040 ₪.

6. לטענת הנתבעים, אמנם התגלה גידול בראשו של הנתבע 1, כשנתיים לפני תאונת הדרכים, אולם לא לקה בהתקפים דומים קודמים ולא נאסר עליו לנהוג. מכאן, כי תאונת הדרכים לא נגרמה כתוצאה מרשלנותו של הנתבע 1 ולא ניתן היה לצפותה. עוד טענו, כי גם המשטרה שחקרה את האירוע, סגרה את התיק בהעדר אשמה.

    

   דיון והכרעה

7. אין מחלוקת, כי הנתבע 1 איבד שליטה על רכבו, פגע ברכבו של התובע מאחור וכתוצאה מכך גרם נזקים לתובע. בזאת סיים התובע את מלאכתו ונטל הראיה להוכיח כי התאונה לא נגרמה כתוצאה מרשלנותו של הנתבע 1, מונח על כתפיהם של הנתבעים (רע"פ 489/93 דרעי נ' מדינת ישראל (2.3.93); ע"פ 415/68 כרמל נ' מדינת ישראל (28.11.68); תא"מ (פ"ת) 46615-11-12 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' ביניבסקי (10.12.13)).