ענן ואח' נ' קווים תחבורה ציבורית בע"מ

התובעות הן אם ובתה. במועד הארוע נשוא התביעה היתה תובעת 2 קטינה ואולם לנוכח העובדה שבעת הגשת התביעה כבר מלאו לה 18 שנים, הוריתי בהחלטתי מיום 18.12.16 כי ההליך בתיק זה יתקיים ויתנהל בין הנתבעת לבינה בלבד. לפיכך תיקרא תובעת 2 להלן: "התובעת".

רקע

בתאריך 20.11.14 בסמוך לשעה 15:00, במקום המיועד לשמש כתחנת אוטובוס סמוכה לביה"ס אורט בנימינה (להלן: "התחנה"), המתינה התובעת שהיתה אז תלמידת תיכון, להגעת אוטובוס הנתבעת אל התחנה. לטענת התובעת, בהעדר תחנה בנויה ומסודרת במקום, ישבו היא וחבריה על שפת המדרכה שבמפרץ החניה הבנוי במקום ואז הגיע אוטובוס הנתבעת והתקרב אליהם במהירות מופרזת ובאופן שגרם לה לבהלה גדולה. התובעת, שקמה ממקומה ונסוגה לאחור, שמטה את תיקה מידיה והתיק על כל תכולתו, נדרס על ידי האוטובוס. לתמיכת גרסתה צרפה התובעת תצלומים של התיק ותכולתו, הציגה אותם בפני במהלך הדיון וטענה כי בעקבות הרס מכשיר הטלפון הנייד שהיה לה בתיק (אייפון 5) היא נאלצה לרכוש מכשיר חדש שעלה לה כ- 3,500 ₪ (אך לא הציגה כל קבלה או ראיה אחרת לערך הפריטים בתיק, עליו ניכר בבירור כי ניזוק).

בעדותה בבית המשפט, תיארה התובעת את הארוע נשוא תביעתה, כך:

"...באותו יום אנחנו חיכינו שם כרגיל ונהג האוטובוס הגיע בצורה מאוד מהירה,

מאוד צמודה למדרכה, אנחנו ישבנו ופשוט קפצנו באופן מאוד טבעי בשביל להציל

את עצמנו, אני ממש ראיתי את הרגליים שלי נדרסות באותו רגע. הוא פשוט הגיע

מאוד מהר, קפצנו משם להציל את עצמנו והתיק שלי לא היה פונקציה מבחינתי,

ואחרי שהוא עבר הוא דרס את התיק שלי והייתי צריכה לאסוף אותו מבין

הגלגלים...".

לשאלתי מדוע לא המתינה עד להגעת האוטובוס בדרך של עמידה על המדרכה, השיבה התובעת: "...זה היה הרבה זמן המתנה כל פעם...".

התובעת הוסיפה וטענה לפניות שנעשו מצדה ומצד גורמים נוספים בנושא העדר תחנת אוטובוס מסודרת במקום והניחה בפני את הצהרת מנהל מחלקת הנוער במועצה המקומית בנימינה – גבעת עדה בדבר פעילותו שהביאה להצבת התחנה ביום 12.11.15 - ת/1 ופוסט שפורסם בשעתו על ידי הנ"ל - ת/2.

הנתבעת אמנם טענה בכתב ההגנה שהוגש מטעמה לקיומה של תחנה מסודרת ומקורה במקום, אלא שבמהלך עדותו של נהג האוטובוס מר דני שבתאי בפני, אישר האחרון את גרסת התובעת לפיה במועד הרלבנטי לארוע נשוא תביעתה, לא היתה מוצבת במקום תחנה מסודרת.

נהג האוטובוס, אשר טען להתנהגות רשלנית ופסולה מצד הנתבעת, אמר בעדותו את הדברים הבאים: