ת"ק 51472-04-15 כהן ואח' נ' קווים תחבורה ציבורית בע"מ ואח'

לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעים בתאונה מיום 23.4.15.

בכתב התביעה נטען כי בשעה שהתובעת 1, הגב' ענבל כהן (להלן: התובעת), עמדה בתמרור עצור, רכב הנתבעת (להלן: האוטובוס), אשר הגיע מרחוב ראשי וצריך היה לפנות שמאלה לרחוב בו עמדה התובעת, ביצע את הפנייה בצורה רשלנית ופגע אגב כך ברכבּהּ של התובעת בפינה השמאלית קדמית. הנתבעות טענו בכתב הגנתן, מאידך, כי התובעת היא שגרמה לתאונה. לטענתן, שעה שהאוטובוס היה בעיצומה של הפנייה שמאלה, התקדם רכב התובעת לתוך הצומת בלא שציית לתמרור "עצור" ופגע באוטובוס.

בדיון שנערך העידה וכן נהג האוטובוס, מר ריאד סאלחי (להלן: הנהג). בנוסף, העיד מר יעקב ליסט, קצין בטיחות של הנתבעת. לבית המשפט הוגשו תמונות נזק של רכב התובעת (סומנו ת/1).

התובעת חזרה על גרסתה לפיה היא עמדה בתמרור עצור, ראתה את האוטובוס מגיע וראתה אותו מבצע את הפנייה ופוגע ברכבה. נהג האוטובוס לא עצר על מנת להחליף עם התובעת פרטים, כך נטען, והמשיך בדרכו. לדברי התובעת: "הוא השאיר אותי המומה, ראיתי שלקח את הסיבוב לא כל כך טוב, היה בי שפשוף סוג של פגע וברח, אני מאמינה שהוא הרגיש שפגע ולא עצר" (עמוד 1 לפרוטוקול, שורות 21-19). התובעת הדגישה כי עצרה עצירה מלאה ולא גלשה לצומת: "אני הייתי עם שני ילדים באוטו, יש עצור, אני רואה אוטובוס לפני, אני לא אשחק עם זה לגלוש שאגיע מהר לצד השני, אני עצרתי" (עמוד 3, שורות 3-2).

נהג האוטובוס העיד כי הוא מבצע את הסיבוב מספר פעמים ביום. התאונה נגרמה, אליבא דידו, משום שהתובעת התקדמה מקו העצור. יחד עם זאת, אישר הנתבע כי : "אני בעיניים שלי כשאני כבר בסיבוב אני לא יכול לראות אותה... אם התקדמה כבר אני לא יכול לראות אותה" (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 21-20. הדגשה הוספה – ש.צ.ה).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהוגשו לי ולאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, שאף הדגימו בפני את התאונה ואת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.