ת"ק 51466-11-14

לפני תביעה שמקורה בתאונת דרכים שארעה ביום 25.8.2014.

לטענת התובע, נהג מונית, התאונה התרחשה בכביש חד סטרי בעל שני נתיבים. בעודו עומד בעצירה מוחלטת בחניית תחנת המוניות ובמקביל למדרכה, הגיח לפתע רכב הנתבעות משמאל, תוך שהוא עוקף את רכב התובע במטרה לעצור ולאסוף פועלים שהמתינו לו בצד הדרך על המדרכה המסומנת באדום – לבן. תוך כדי העקיפה פגע רכב הנתבעות בחלקו הקדמי שמאלי של רכב התובע.

התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת שמאי המלווה בתמונות נזק הרכב.

הנתבעים הכחישו מצדם את המיוחד להם בכתב התביעה. לשיטתם, האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של התובע. הנתבע 2, אשר נהג ברכב הנתבעים בעת קרות התאונה, העיד כי נסע בנתיב נסיעתו כדין כאשר הבחין ברכב התובע עומד בחניה כפולה ומדבר עם נהג מונית נוסף דרך החלון. לאחר שווידא כי נתיב הנסיעה פנוי, החל לעקוף את רכב התובע לשם איסוף הפועלים שהמתינו לו לצד הדרך מלפנים. תוך כדי העקיפה החל רכב התובע לנסוע מבלי שבדק כי הנתיב פנוי ופגע ברכב הנתבע 2.

מטעם התובע העיד מר אפריים מוסקוביץ אשר היה עד לתאונה. העד עמד מחוץ לרכב התובע על המדרכה מצד ימין. העד אישר כי בעת קרות התאונה עמד התובע עם רכבו בחניה כפולה אל מול תחנת המוניות ושוחח איתו דרך החלון כאשר הוא עומד על המדרכה מימין. העד מסר כי התובע היה במצב עמידה בעת קרות התאונה וכי הנתבע 2 הגיח עם רכבו, תוך כדי עקיפה, וסטה לתוך הנתיב בו עמד התובע ופגע בו. העד שלל כי התובע החל בנסיעתו כאשר אירעה התאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהם, בראיות ובתמונות שהוצגו בפני על ידי הצדדים וכן שמעתי את עדויות הצדדים והעד מטעם התביעה הגעתי למסקנה כי יש לחלק את האחריות לתאונה באופן שהתובע ישא ב- 20% לתאונה והנתבע 2 ב- 80% לקרות התאונה ובהתאם לכך יגזר גובה הנזק.

6. אני קובעת כממצא עובדתי כי התובע עמד בחניה כפולה במקבי לתחנת המוניות בניגוד לדין. בעניין זה העיד הן הנתבע 2 והן עד התובע כי: "הוא עמד בחניה כפולה, הוא חתם אותו ופגע בו. היו 3-4 מוניות ויש מקום ל 3-4 מוניות, הוא עמד צמוד לאחת המוניות".