גוסרוב נ' יעקובישוילי ואח'

בפני תביעה בגין תאונת דרכים שהתרחשה ביום7.11.16 באזור קניון "שער הצפון" בתוך החניה הפתוחה לחניית רכבים.

על פי גרסת התובעת, נהגה ברכבה בתוך מגרש החניה ובעת שנסעה ישר, רכב הנתבעת נסע לאחור ופגע ברכבה. מטופס הודעה לחברת הביטוח עולה כי התובעת חיפשה חניה ולפתע רכב נכנס ברכבה בדלת האחורית מהצד. עוד טוענת התובעת כי לא יכלה לצפות את האירוע נוכח העובדה שהיתה בנסיעה ישר.

אשר על כן, מבקשת התובעת לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לרכב כתוצאה מהתאונה על פי הפירוט הבא: נזק על פי דו"ח שמאי – 5,031 ₪ ; שכ"ט שמאי – 700 ₪ והוצאות משפט, הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש – 1,000 ₪. ה"כ תובעת התובעת נזקים בסך של 6,731 ₪.

הנתבעות הגישו כתב הגנה והנתבעת 1 התייצבה לדיון. נוכח העובדה כי שני הצדדים היו מבוטחים על ידי הנתבעת 2 ביקשה הנתבעת 2 לפטור אותה מהתייצבות לדיון.

בדיון בפני, חזרה התובעת על טענותיה בכתב התביעה וטענה כי המקרה קרה בחניון קניון "שער הצפון" בקריית אתא וכי יש קטע בו נכנסים לחניון ונוסעים ימינה או ישר או שמאלה. כדי למצוא חניה. לטענת התובעת הנתבעת נסעה לפניה ופנתה ימינה וכי היא המשיכה בנסיעה ולפתע רכב הנתבעת שנסע לאחור פגע ברכבה בדלת האחורית, ליד הגלגל האחורי מצד ימין. לטענת התובעת לא ראתה את קרות התאונה אך הרגישה ושמעה. עוד טוענת התובעת כי ברכבה של התובעת יש נזק בחלק הקדמי לטענת התובעת אין אפשרות אחרת סבירה לקרות התאונה אלא אם הנתבעת נסעה לאחור בחוסר זהירות.

התובעת טוענת כי האמור בכתב ההגנה לא סביר והציגה תמונות עם הנזקים שנגרמו לרכבה.

הנתבעות הגישו כתב הגנה וציינו כי על פי נתבעת מס' 1 בזמן עצירה מוחלטת בהמתנה לחניה שתתפנה, הגיע רכב התובעת מאחור עקף אותה מצד שמאל ותוך כדי השתפשף ברכב הנתבעת 1 עם הדלת הימנית אחורית שלו בפינה האחורית שמאלית ברכב הנתבעת.

בדיון בפני, טענה הנתבעת כי כלל לא היתה בנסיעה וכי רכבה עמד כיוון שחיפשה חניה שללה את טענת התובעת כי נסעה לאחור. לטענתה ישבה ברכב עם ביתה והתלבטה היכך לחנות. לדבריה התובעת עקפה אותה מצד ימין וכי הכביש הולך ישר וימינה. לטענתה התובעת הגיחה מאחור ופנתה עם הטיה ימינה לעבר רכבה וכך פגע הרכב של התובעת ברכב הנתבעת.

ביתה של הנתבעת העידה וסיפרה כי ישבה בתוך הרכב וכי אמה פנתה לימין והשתיים עצרו את הרכב כי לא ראו מקום חניה פנוי ולפתע הרגישה מכה חזקה ברכב של אמה. עוד ציינה התובעת כי היא ואמה לא הזיזו כלל את הרכב והנראה בתמונה הוא מצב הדברים לאחר התאונה.

אינני מקבלת את גרסתה של הנתבעת 1. גרסתה איננה מתיישבת עם הממצאים והפגיעות ברכב התובעת וכן לא מתיישבת עם העובדות והתצלומים שהוצגו בפני. גרסתה, לפיה רכב התובעת הגיח מימין ועקף אותה משמאל איננה מגובה בשום ראיה ואף הנתבעת וביתה לא טענו כי ראו את רכב התובעת נוסע באופן זה. הנתבעת וביתה ישבו ברכב והיו עסוקות בחיפוש אחר חניה. לאחר ששמעה את ה"בום" לטענתה ראתה את רכב התובעת. הנתבעת 1 לא הסבירה מהיכן הגיע רכב הנתבעת 1 וסביר כי לו רכב התובעת היה מגיע מלפנים, הרי שהנתבעת היתה רואה אותו. משכך מצאתי שגרסתה אמינה עלי.