ת"ק 51398-11-14

בפני תביעה להשבת סך של 3,080 ₪ ששולם על ידי התובעת לנתבעת לפי הסכם שנכרת ביניהם להקמה, בנייה ועיצוב אתר אינטרנטי תדמיתי.

1.התובעת פרטה בתביעתה את התחייבויות הנתבעת כלפיה בהסכם, בין היתר: הקמת ובניית אתר אינטרנט תדמיתי; עיצוב ייחודי לאתר; מערכת ניהול תוכן; אתר מותאם לסלולרי; אתר מותאם לטאבלט; גיבוי על בסיס יומי; אחסון לשנה; ועוד. התובעת שילמה לנתבעת את מלוא התמורה המוסכמת בסך של 2,500 ₪ ומאוחר יותר סך נוסף של 590 ₪ בגין תוספת מאוחרת יותר להקמת אתר מראה באנגלית.

2.לטענת התובעת עד למועד הגשת התביעה בחודש נובמבר 2014, טרם מילאה הנתבעת אחר התחייבויותיה על אף שהמועד שנקבע לסיום בניית האתר היה 2.07.14, והיא פרטה בכתב תביעתה את ההתחייבויות שטרם מולאו, בכללן אי התאמת האתר לסלולר ולטאבלט. משפניותיה החוזרות ונשנות לנתבעת לא נענו ומשנבצר ממנה לעשות שימוש באתר שהוקם על ידי הנתבעת היא נאלצה להקים בעצמה אתר אחר. בתביעתה עתרה להשבת הסכום ששולם על ידה בלבד, חרף העובדה כי לטענתה בשל מחדליה של הנתבעת ואי קיום ההסכם על ידה נגרמו לה נזקים גבוהים יותר.

3.בהגנתה טענה הנתבעת כי התובעת היא זו שאחראית לעיכוב בהשלמת ההתחייבויות על פי ההסכם שכן היא דרשה שינויים פעמים רבות במהלך העבודה. באשר לשאר טענות התובעת נטען, כי האתר היה מותאם למכשירי סלולר ולטאבלטים וכל שהיה צריך לעשות הוא ביצוע כיוונים עדינים כדוגמת התאמות רזולוציה וכיוצ"ב לאחר העברת האתר לכתובת הקבועה של התובעת, דבר שנמנע על ידי התובעת.

4.אכן, ייתכן ויש ממש בטענת הנתבעת כי חלק מטענות התובעת בדבר אי מילוי ההתחייבויות דורשות ברגיל הוכחה באמצעות מומחה, ואולם עיון בתכתובות שבין הצדדים מלמד כי התובעת הלינה בפני נציגי הנתבעת, ובפרט בפני מר סטס צורני עובד הנתבעת שעבד על האתר של התובעת על אי השלמת ההתחייבויות לפי ההסכם בדומה לטענות המפורטות בכתב התביעה, ומר צורני, לא זו בלבד שלא הכחיש או סתר את הטענות אלא שהוא ציין בפני התובעת כי התיקונים בטיפולה של דניאל (הכוונה לגב' דניאל פורת מנהל הנתבעת). כך, בהודעת דוא"ל מיום 20.10.14 כתב מר צורני לתובעת כי: "כל התיקונים בטיפולה של דניאל, נעדכן בהתאם". לוּ היה ממש בטענת הנתבעת, מצופה היה כי מר צורני לא יאשר את הטיפול בתקלות אלא יטען כי הנתבעת עשתה כל המוטל עליה ועתה הדבר תלוי ברשותה להעברת האתר לכתובת שלה. אכן, הגב' פורת טענה בדיון כי לאחר ה-20.10.14 ועוד בטרם נתקבל מכתב מעורך דינה של התובעת מיום 26.10.14, היא שוחחה עם התובעת ובשיחה עלה כי לתובעת טענות אחרות כלפי הנתבעת שאינן נוגעות לביצוע העבודות שהושלמו על ידי הנתבעת. ואולם, לא זו בלבד שגרסה זו לא זכתה לאישוש כלשהו, אלא שהיא גם אינה עולה בקנה אחד עם הודעת הדוא"ל הנזכרת של מר צורני. משמר צורני, שהוא זה שטיפל באתר שנבנה עבור התובעת לא זומן לעדות, הרי שלמצער, אין מקום לקבל גרסה הסותרת את העולה מהודעתו, בה אין אזכור כלשהו לנטען כי השלמת ההתחייבויות מותנות אך ורק בהעברת האתר לכתובת של התובעת וכי התובעת היא זו שמנעה את המשך ביצוע הפעולות כפי שנטען על ידי הנתבעת כיום, אלא כאמור, רק אמירה כי התיקונים בטיפול.

5.המסקנה היא אפוא, כי הנתבעת אכן לא ביצעה את המוטל עליה במלואו וגרסתה של התובעת בעניין זה מהימנה עלי. עם זאת, יש יסוד לברה כי על אף שהנתבעת לא קיימה את כל התחייבויותיה, התובעת עשתה שימוש בחלק מהעבודות שביצעה הנתבעת. בהעדר פירוט בעניין זה יש להכריע בשאלה זו על דרך האומדנא, תוך השוואת רשימת ההתחייבויות של הנתבעת בהסכם המפורט בהודעת הדוא"ל מיום 5.02.14 אל מול האמור בדבר ההתחייבויות שלא קוימו בהודעת הדוא"ל של התובעת מיום 20.10.15 שכאמור לא נסתרה, והמתייחסת בעיקרה לאי התאמה לסלולר ולטאבלט, ותוך התייחסות לטענת התובעת כי בהעדר התאמה שכזו יש לבצע חלק מהעבודות מראשיתן וכפי שהיא ביצעה. בשים לב לאמור, אני אומד את שווי העבודות שביצעה הנתבעת והתובעת הפיקה מהן תועלת בכ-1/3 מהעלות הכוללת המוסכמת, היינו סך של 2,000 ₪.

6.בשולי העניין אציין כי לראשונה טענה הנתבעת לחסור סמכות מקומית בשל תניית שיפוט בתקנון הנתבעת אליו קיימת הפנייה בהסכם שנכרת בין הצדדים. לעניין זה די במקרה זה לציין כי בהתאם לתקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, אין תוקף לתניית שיפוט הנוגעת למקום השיפוט בתביעות המוגשות בבית המשפט לתביעות קטנות.

סופו של יום אפוא, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ בתוך 30 יום.