ת"ק 51235-01-15

בפניי תובענה שהוגשה על ידי מר גבריאל ורקשטל ז"ל שנפטר במהלך הדיון בתיק, ובמקומו, בהתאם לבקשה הוחלף התובע לגב' פרידה ורקשטל היורשת, על פי צו לקיום צוואה, שצורף לתיק.

את הגב' ורקשטל ייצג בנה, מר גדי ורקשטל שטען בפניי והמציא את המסמכים לתיק.

לטענת התובעת, בתחילת שנת 2014 קיבל בעלה המנוח מהנתבעת הודעות קנס על פיהן עליו לשלם שלושה דוחות חנייה.

התובעת טענה, כי בעלה המנוח היה נכה, כי כלי הרכב נשוא הדוחות הינו רכב נכה, אשר בהתאם להוראות הדין רשאי וזכאי לחנות במקומות שבהם חנה, מבלי לקבל כל דוח.

התובעת טענה, כי בנה פנה למשרדי הנתבעת בדרישה לביטול הדוחות וקיבל הודעה לפיה, הדוחות יבוטלו, אלא שעוד בטרם הנושא הוסדר על ידי הנתבעת, נשלחה הודעת עיקול.

התובעת טוענת, כי בשל הודעות העיקול, נגרם לו נזק, בשל לשום הרע, עוולת נגישה.

לאחר קבלת הודעות העיקול פנה בנה של התובעת בשנית למשרדי הנתבעת שביטלה את העיקולים וביטלה את הדוחות.

הנתבעת טוענת, כי דין התובענה להידחות על סף, שכן אין לביהמ"ש, כל סמכות עניינית להידרש לה.

עוד היא וטוענת, הנתבעת קיבלה בקשה לביטול הדוחות כי הבקשה הגיעה לאחר שחלף המועד להישפט בגין הדוחות, שלעמדתה ניתנו כדין, הואיל ובעלה המנוח של התובעת חנה שלא כדין, וכי נאמר במכתב כי כל עוד הדוחות לא יבוטלו הרי גבייתם תימשך, (ראה נספח ב2 לכתב ההגנה).