ת"ק 5121-05-15 אטצולד נ' ביטחון

מבוא:

1.עניינה של התביעה שלפניי בנזקים לא ממוניים שנגרמו לתובעת, על סך 30,000 ₪, בגין מחדלי הנתבעת להנפקת ומסירת כרטיס אשראי מסוג "ויזה" לאחר שהנתבעת חסמה את השימוש בכרטיס האשראי שנמצא ברשותה ובשימושה עת שהתה בטיול מחוץ לגבולות המדינה.

הצדדים:

2.התובעת הינה מחזיקה בכרטיס האשראי לאומי קארד מסוג ויזה אשר הונפק לה ע"י לאומי קארד ובנק לאומי (להלן: "כרטיס האשראי"). הנתבעת הינה חב' כרטיסי אשראי המנפיקה כרטיסי אשראי וסולקת את חיוביהם כמשמעם בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986.

טענות התובעת בקצירת האומר:

3.אליבא דגירסת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה, ביום 8.2.15, יצאה התובעת לטיול בדרום אמריקה במהלכו נשאה עימה את כרטיס הויזה לאומי-קארד. ביום 18.2.15, עת שהתה בטיולה, יצרה עם התובעת קשר טלפונית מחלקת הביטחון מטעם הנתבעת, במסגרתו הודיעה לה, כי כרטיס הוויזה אשר עימה נחסם בשל מעשה הונאה. לטענתה, הנתבעת חסמה את כרטיס האשראי והתחייבה כלפי הנתבעת לשלוח לה כרטיס אשראי חדש באמצאות חברת "פדקס" וזאת בתוך 5 ימי עסקים. משכך, נאלצה התובעת לשנות ממסלול הטיול המתוכנן ולבטל טיסות וכן, להסתייע בחבריה לצרכיה הכלכליים בטיול, ואף לשהות מעבר לצורך במקום אחד וזאת בהמתנה ובצפייה לקבלת כרטיס האשראי החדש שהונפק לה. דא עקא, כרטיס האשראי בושש מלהגיע. לאחר שערכה בירור בכוחות עצמה ובאמצעות אימה למדה היא, כי כרטיס האשראי החדש שהונפק לה, נשלח בשגגה ליבשת אחרת בה כלל לא נכחה התובעת. התובעת טוענת, כי במהלך הטיול שמרה על קשר עם חב' האשראי ואילו רק בחלוף כחודש וחצי מהודעתה של הנתבעת קיבלה היא את כרטיס האשראי. התובעת טוענת, כי ההנאה מהטיול נפגמה בשל כך.

טענות הנתבעת בקצירת האומר:

4.אליבא דגירסת הנתבעת, כפי שנטענה בכתב ההגנה, לטענתה, כתב התביעה הינו ניסיון של התובעת להתעשר על גבה של לאומי קארד שלא כדין. הנתבעת הודתה, כי כרטיס האשראי של התובעת בוטל זאת כצעד אבטחתי שנועד למנוע שימוש בכרטיס לאחר שנעשו ניסיונות להשתמש בו שלא כדין. דבר ביטול כרטיס האשראי הובא לידיעת התובעת באופן מידי בשיחת טלפון שבוצעה עמה בתאריך 18.2.15. כרטיס האשראי נחסם בעת שהות התובעת בחו"ל. בשיחת הטלפון נודע לנתבעת , כי בידיה של התובעת כרטיס אשראי נוסף מסוג מאסטרקארד. עם זאת, הונפק לתובעת כרטיס אשראי חדש מסוג ויזה ובוצע עימה תאום ציפיות לגבי זמני הגעת המשלוח לברזיל, המדינה בה שהתה באותה עת, וכן הובא לידיעתה, כי מועד הגעת המשלוח הינו בין 5 ל-6 ימי עסקים, קרי כרטיס האשראי היה אמור להגיע ליעדו עד ליום 1.3.15.

5.כרטיס האשראי נשלח באמצעות חברת פדקס לכתובת בית הארחה בברזיל, אשר מסרה התובעת בו שהתה. לטענתה, כבר ביום המחרת נאסף כרטיס האשראי החדש ע"י חברת ההפצה ממשרדי לאומי קארד לחו"ל והחל מיום זה התנהלו מידי יום שיחות עם אמה של הנתבעת, אשר במהלכן, אם התובעת לא ידעה למסור היכן ממוקמת התובעת כיוון ועוברת בטיולה ממקום למקום. בתאריך 26.2.15, בשעה 21:37 שוחחה זו האחרונה עם נציגי הנתבעת ונמסר לה, בהסתמך על המידע המופיע בחברת פדקס, כי כרטיס האשראי הגיע ליעדו אולם, טרם נמסר.

6.בתקופה שבין 26.2.15-27.2.15, שוחחה שוב אמה של התובעת עם לאומי קארד ואף נעשו ניסיונות רבים ליצור קשר טלפוני עם סניף פדקס בברזיל. ניסיונות אלו לא צלחו עקב הפרשי השעות בין המדינות. בתאריך 27.2.15, בשעה 18:49 הצליח לטענת נציג לאומי קארד לקשר בשיחת-ועידה בין התובעת ובין סניף פדקס בברזיל, שיחה זו התנהלה בשפה הפורטוגזית עם נציג פדקס ועם נציג בית המלון בו שהתה התובעת. בסיומה של השיחה סוכם, כי התובעת תמסור כתובת חלופית בה היא נמצאת מאחר ולא ניתן היה להגיע לכתובת בה היא שוהה. בשיחה עם אמה של התובעת מול חב' לאומי קארד אשר התקיימה מאוחר יותר נמסר בשגגה, כי כרטיס האשראי נמצא בנאפל, ועל כך התנצלה חב' לאומי קארד.