ת"ק 5115-03-14 הלוי ואח' נ' מצוב ואח'

תובענה ותובענה שכנגד הנוגעת לנזקי רכוש בשל התנגשות שני כלי רכב מיום 14.8.2013.

על פי המתואר בכתב התביעה, התובע נהג בכלי רכב מ.ר. 5043268, כאשר בעת נסיעתו ברחבי מתחם הקניות "ביג סנטר" בנשר, נפגעה המכונית כתוצאה מנסיעה לאחור מצד הנתבע 1, בכלי רכב מ.ר. 5736979. לטענת התובע, הנתבע נסע לאחור בעת יציאה מחנייה שהייתה בניצב לכביש, וברשלנותו פגע עם חלקה האחורי של מכוניתו, בצדה השמאלי של מכונית התובע. התובע מציין כי מכוינתו הייתה בעצירה מוחלטת בזמן ההתנגשות, ולכן אין ספק לגישתו כי אחריות הנתבע 1 ברורה.

התובע טוען, כי על הנתבעים לפצות בגין הנזקים כתוצאה מאותו מגע בין כלי הרכב, 2,596 ש"ח עלות תיקון המכונית, 468 ש"ח שכ"ט שמאי אשר חיווה דעתו בנוגע לעלות התיקון, ו- 300 ש"ח בגין טרדה ואובדן זמן בשל הצורך בתיקון.

הנתבעים טענו מנגד, כי המגע בין כלי הרכב היה באשמתו ובאחריותו המלאה של התובע, כאשר סטה לנתיב תנועתו של הנתבע 1 בזמן נסיעה לאחור ביציאה ממקום החניה, בניגוד לתקנה 49 לתקנות התעבורה. הנתבעים הגיעו תובענה שכנגד, ע"ס 3,281 ש"ח, בגין הנזקים אשר נגרמו לרכב הנתבעים, לרבות תיקון הנזק, ירידת הערך, ימי עמידה ושכ"ט שמאי.

לאחר בחינת כתבי הטענות, הראיות אשר הוצגו על ידי הצדדים, פרוטוקול הדיון והנספחים לכתבי הטענות, מצאתי לנכון לדחות את התובענה, ולקבל את התובענה שכנגד, ואבהיר טעמי.

לפי תקנה 45 לתקנות התעבורה, אכן על הנוסע לאחור מוטלת חובת זהירות, למנוע כל נזק או פגיעה; יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי כל אימת שנהג ייצא מחניה, ויתרחש מגע בין שני כלי רכב, נהג הרכב הנוסע לאחור יהא האחראי; המציאות מלמדת, כי לאור תרבות הנהיגה הקיימת בישראל, אחת הפעולות המסובכות ביותר לביצוע, הינה יציאה מחנייה, שכן המשתמשים בדרך נוהגים באדנות (מיותרת, יש לציין), משמע, הרכב היוצא מחנייה מהווה מטרד הפוגע בקניינם (לכאורה) בנתיב התעבורתי, ובמקום לאפשר יציאה בטוחה ממקום החנייה, נוהגים להתריע ולהזהיר את הרכב היוצא מחנייה, בדרך של צפצוף, הבהוב באורות, הגברת המהירות וכיו"ב.