ת"ק 51100-07-14 בר אשר ואח' נ' אחמנידוב ואח'

1.לפניי תביעה כספית במסגרתה עותרים התובעים לחייב את הנתבעות בנזקי תאונת דרכים שהתרחשה ביום 8.5.14 בדרך חברון בירושלים. 

2.התובע 2 הינו הבעלים של רכב מסוג קאיה מוטורס פיק מ.ר. 93-250-11 והתובעת 1 הייתה בזמנים הרלוונטים לתאונה הנהגת ברכב (להלן: "רכב התובעים"). הנתבעת 1 הייתה הנהגת בזמנים הרלוונטיים לתביעה ברכב מסוג הונדה ג'אז, מ.ר. 41-514-78 שבבעלות הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים").

3.אליבא דגירסת התובעים כפי שנטענה בכתב התביעה, לאחר כניסתה לדרך חברון מרחוב אלבק עצרה התובעת 2 את רכבה נוכח מופע רמזור ירוק (?) כאשר רכב הנתבעות שנסע אחריה ניסה להספיק לעבור את הצומת בחסות מופע האור הירוק ופגע בצד שמאל של רכבה. לטענת התובעת 1, מיד לאחר התאונה, הנתבעת 1 התנצלה בפניה והודתה באשמתה.

4.אליבא דגירסת הנתבעות, כפי שנטענה בכתב ההגנה, בעת נסיעה בדרך חברון מדרום לצפון לפתע הגיח רכב התובעת מנתיב השתלבות כאשר אינו נותן זכות קדימה לרכב הנתבעות ומשכך, נטען כי יש להשית את מלוא האחריות לקרות התאונה לפתחם של התובעים.

5.בדיון שהתקיים בפניי במעמד הצדדים ביום 9.3.15 נשמעו עדויותיהם של הנהגים באשר לנסיבות קרות התאונה. אין חולק, כי רכב הנתבעים הוא זה שפגע ברכב התובעים. המחלוקת נסבה סביב שאלת האחריות לקרות התאונה, קרי, האם רכב התובעים הגיע מנתיב השתלבות תוך שהינו סוטה לנתיב נסיעת רכב התובעים ללא מתן זכות קדימה - אם לאו.

התובעת 1 העידה בפניי על נסיבות קרות התאונה. לדבריה, נסעה בבוקרו של יום למקום עבודתה, כאשר צייתה למופע אור אדום שהיה עם כיוון נסיעתה בצומת הרחובות חנוך אלבק- דרך חברון והמתינה למופע אור ירוק. כאשר מופע האורות התחלף, החלה בנסיעה ופנתה ימינה לרחוב דרך חברון לכיוון צפון, כאשר הנתבעת 1 שנסעה בדרך חברון מדרום לצפון נכנסה לצומת וביקשה להספיק את הרמזור ועל כן, לא שמה ליבה לרכבה ופגעה בה בחלקו האחורי שמאלי. לאחר התאונה, כשיצאה מרכבה הודתה באשמתה. תמונות נזק צבעוניות של מוקד הנזק ברכב התובעים הוגשו וסומנו – ת/1. 

הנתבעת 1 העידה בפניי אודות נסיבות קרות התאונה. לדבריה, נסעה בפקק תנועה בדרך חברון בבוקרו של יום, בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים, נתיב ימין הפך להיות ימין בלבד, ומצד שמאל בהמשך הדרך הפך להיות תחבורה ציבורית כאשר הגיעה להסתעפות בצומת הרחובות חנוך אלבק - דרך חברון, הכביש היה מחליק ורטוב היא שמרה מרחק בינה לבין הרכב שנסע לפניה, לפתע התובעת 1 השתלבה לנתיב נסיעתה בפתאומיות, הנתבעת 1 בלמה, החליקה ונכנסה בה. מוקדי הנזק היו בפינה השמאלית של רכב התובעים עם הפינה הימנית קדמית של רכב הנתבעות. הנתבעת 1 הציגה תמונה של מוקד הנזק ברכב הנתבעות, ממנה עולה, כי מוקד הנזק הינו בפינה הימנית קדמית של רכבה. בחקירתה הנגדית הודתה הנתבעת 1, כי התנצלה ואולם הכחישה שהודתה באשמתה לקרות התאונה.

6.לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לביהמ"ש ושמעתי את עדויות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקיי.