ת"ק 51072-11-14 שגב ואח' נ' גוטמן

אין חולק כי ביום 22.4.13, נחתם בין התובעים לנתבע הסכם מכר (להלן: "ההסכם"), על פיו רכשו התובעים מהנתבע דירה בבית משותף שברח' חנה סנש 20 בחיפה, כעולה מנספח א' שבכתב התביעה והדירה נמסרה לרשותם בתאריך 10.7.13.

בכתב התביעה עותרים התובעים לחייב את הנתבע להחזיר להם סך של 14,500 ₪, שנאלצו, לטענתם, לשלם לוועד הבית המשותף בגין שיפוץ הבית המשותף בו מצויה הדירה.

כן הינם עותרים לפצותם בפיצוי לדוגמא בסך של 5,000 ₪ בגין הטעייה שהטעה אותם הנתבע והצגת מצגי שווא על ידו וזאת בשלב המו"מ שנערך בין הצדדים קודם לחתימה על החוזה.

כן הינם עותרים לחייב את הנתבע לפצותם בפיצוי נוסף בסך של 2,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שחוו עם הפרת ההסכם.

מכתב התביעה (סעיפים 9 ו-10) עולה, לכאורה, כי טענות התובעים כלפי הנתבע מתייחסות לכך שלא חשף בפניהם את העובדה כי הבניין הוכרז על ידי עירית חיפה כמבנה מסוכן וכי עקב כך תידרשנה עבודות שיפוץ נרחבות, עבודות שאכן בוצעו במבנה של הבית המשותף וזאת זמן רב לאחר שהתובעים התגוררו בדירתם ושבגין עבודות אלה נאלצו התובעים לשלם לוועד הבית את הסך של 14,500 ₪.

בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את כל טענות התובעים וטען כי התובעים ידעו ידוע היטב כי הבית המשותף שבו מצויה הדירה שרכשו ממנו, הוכרז על ידי עירית חיפה כמבנה מסוכן ואף ניתן לכך ביטוי בהסכם הנ"ל, כאשר סוכם בין הצדדים שאם התובעים לא יצליחו לקבל משכנתא מהבנק עקב הכרזת הבניין כמסוכן – תבוטל כל העיסקה.

כן טען הנתבע, כעולה מהנספח ג'3 שצורף לכתב ההגנה, כי רק בתאריך 12.1.14, התקבלה על ידי וועד הבית המשותף החלטה לשיפוץ כללי של כל שטחי הרכוש המשותף.

כן עולה מנספחים ג'6, 7 ו-8 שבכתב ההגנה כי מאחר שהבניין המשותף הוגדר שוב על ידי עירית חיפה כמבנה מסוכן (לאחר שקודם לכן בוטלה הגדרה זו) יהא צורך בביצוע השיפוץ הכללי של המבנה ועלותו תהא בסך של 14,500 ₪ לדירה.

משמע, בגין הכרזתו של הבניין כמסוכן – תבוצענה עבודות שיפוצים במבנה עצמו וכל אחד מהדיירים יחוייב עקב עבודות אלה בלבד בסך של 14,500 ₪.

בפתחה של ישיבת ההוכחות, הודיע התובע 1 (להלן: "התובע") כי התביעה אינה מכוונת כלל לפיצוי בגין הוצאות שנגרמו לתובעים עקב היות המבנה מסוכן.

התובע אישר בפה מלא כי אכן ידע בעת שרכש את הדירה כי הוצאה לגבי הבית המשותף התראת מבנה מסוכן על ידי עירית חיפה והוא אינו תובע דבר בגין כך.