ת"ק 51035-03-15 איתן נ' פנחסוב ואח'

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לרכבו בשל פגיעת רכב בו נהג הנתבע 1, המבוטח אצל הנתבעת 2.

לטענת התובע עצר בדרך אם המושבות בפתח תקווה על הנתיב הימני כדי לבדוק רעש ששמע ממכוניתו. לטענתו יצא מהרכב וכשחזר לרכב חש חבטה. אין מחלוקת שהנתבע שנהג ברכבו פגע ברכבו מאחור. לטענת התובע משמדובר בפגיעה מאחור לא יכולה להיות מחלוקת באשר לאחריותו של הנתבע לקרות התאונה ומכאן לחובתו לפצותו בגין נזקיו.

מנגד, אישר אמנם הנתבע שפגע ברכב התובע ואולם טען כי האחריות לתאונה מוטלת על התובע שעצר את רכבו על נתיב הנסיעה. לגירסת הנתבע נסע בנתיב השמאלי וביקש לעבור לנתיב הימני כדי להשתלב בפנייה ימינה לכיוון כביש גהה. לטענתו לאחר שעבר מהנתיב השמאלי בו נסע אל הנתיב הימני, לפתע הבחין ברכב התובע שעצר על נתיב הנסיעה, בלם את רכבו אך לא הספיק לעצור כליל מאחר שהכביש היה רטוב לאחר גשם וכך פגע ברכב התובע.

בפניי העידו התובעת והנתבע.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

נהג הנתבע העיד שעבר בנסיעתו מהנתיב השמאלי אל הנתיב הימני במטרה לפנות ימינה לכיוון כביש גהה (עמ' 3, ש' 24). משעבר הנתבע לנתיב הימני הרי שעליו מוטלת החובה לנסוע במהירות כזו שתאפשר לו לבלום, במידת הצורך, את רכבו בהתאם להתנהגות כלי הרכב האחרים באותו נתיב נסיעה, בייחוד שעה שמדובר בכביש רטוב כפי שהעיד הנתבע עצמו. הנתבע צריך היה להיות ערוך לכך שרכב הנוסע לפניו יבלום באופן פתאומי כך שאין בעובדה שהתובע כבר עצר את רכבו באותו נתיב כדי לשלול אחריותו להיות מסוגל לבלום את רכבו בהתאם לעצירת כלי רכב שלפניו.

מכאן אני קובע אחריות של הנתבע לקרות התאונה.