ת"ק 50990-06-15 חרש נ' העמותה למען עתיד טבעוני (ע"ר) 58056336

1.לפניי תביעה קטנה לחיוב הנתבעת, עמותה (ע"ר) העוסקת בתחום הטבעונות וקידום הטבעונות בישראל, בתשלום פיצויים לדוגמא בהתאם להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב -1982 (להלן: "חוק התקשורת" או "החוק").

2.ביסוד התביעה עומדת טענת התובע לכך שהנתבעת שיגרה אליו שני דברי פרסומת לתיבת הדואר האלקטרונית שלו, מבלי שנתן הסכמתו מראש, במפורש בכתב, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת, ביום 13.05.2016 וכן ביום 07.06.2015, לאחר משלוח התובע לנתבעת מכתב התראה ולאחר שהנתבעת הודיעה כי התובע הוסר מרשימת התפוצה שלה. בגין כך תובע התובע את הפיצוי הסטטוטורי המרבי הקבוע בחוק התקשורת בגין כל הודעה בסך של 1,000 ₪, ובסה"כ 2,000 ₪.

3.הנתבעת טוענת מנגד כי בהיותה עמותה רשומה הפועלת שלא למטרות רווח, סעיף 30א לחוק התקשורת אינו חל עליה. לגוף העניין נטען כי הדוא"ל שנשלח לתובע אינו "דבר פרסומת" אלא מידע אודות פעילות העמותה (ניוזלטר) שנשלח לתובע, בעקבות פנייתו לנתבעת ובקשתו לקבל עדכונים אודותיה.

4.הצדדים חזרו על טענותיהם בעדותם. בהיות התובע עו"ד, ניתן היתר לייצוג הנתבעת על ידי עו"ד מטעמה.

5.התובע שב והבהיר בעדותו כי לא נרשם לעמותה ולא נתן הסכמתו לקבלת דברי דואר ודברי פרסומת מהנתבעת, בהיותו נמנה על חובבי הבשר, חלב וביצים. התובע הוסיף כי "זכה" לעלבונות מהנתבעת בעקבות מכתב ההתראה ששלח ובעקבות התביעה, ולמרות מכתב ההתראה ששלח לנתבעת קיבל הודעה נוספת מהנתבעת. נציג הנתבעת ובאת כוח הנתבעת הבהירו כי הנתבעת היא עמותה ללא מטרות רווח הפועלת בהתנדבות לקידום הטבעונות בישראל, וכי דפי העדכון נשוא התביעה הם עדכונים חודשיים המיועדים למזוהים עם מטרות העמותה ולא לאחרים, נשלחים לחברים שנרשמים בפועל ואין לנתבעת עניין לשלוח עדכונים למי שאינו נמנה על חבריה ולא נרשם. באת כוח הנתבעת טענה כי היא מניחה שהתובע קיבל את העדכונים לאחר שמסר את פרטיו באתר הנתבעת, אולם באותה נשימה אישרה כי אין לנתבעת יכולת להראות שהתובע הוא זה שנרשם. נציג הנתבעת הציג במחשב הנייד שלו מסמך מיום 19.02.2015 בו רשומים פרטי התובע, אולם אישר: "אין לנו את כתב ההסכמה אלא רק את הרישום שבוצעה ההרשמה" (עמ' 3 שו' 1-2). כן מלין נציג הנתבעת על כך שהתובע לא פעל להסרה, אלא שלח מיד מכתב התראה עם דרישה לפיצוי כספי וטען כי מדובר בתובע סדרתי. לדברי נציג הנתבעת בעדותו עם קבלת מכתב ההתראה מהתובע פנה למתנדבת מהנתבעת להסרת התובע והציג עותק מפנייתו במחשב הנייד.

דיון והכרעה

6.אין מחלוקת כי הנתבעת שלחה לתובע את דפי העדכון נשוא התביעה. גדר המחלוקת הוא בשאלה האם עמותה רשומה הפועלת ללא מטרת רווח חסינה מפני תביעה על פי סעיף 30א' לחוק התקשורת, והאם מדובר בדבר פרסומת אסורה שנשלח לתובע ללא אישורו.

7.השאלה האם ניתן להחיל על עמותה רשומה הפועלת ללא מטרות רווח את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת, נדונה במסגרת בקשת הנתבעת לסילוק התביעה נגדה על הסף. בהחלטתי מיום 01.09.2015 בבקשה קבעתי כי אין לעמותה רשומה הפועלת ללא מטרות רווח חסינות גורפת מפני תביעה על פי סעיף 30א לחוק התקשורת, ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו, בהתאם לתוכן הפרסום. זו גם עמדתי, לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון ובחנתי את טענותיהם.

8.לעמדתי, ככלל עמותה ללא כוונת רווח הפועלת לפרסום פעילותה ומטרותיה, אין פרסומיה מהווים "דבר פרסומת" כמשמעות המונח בסעיף 30א' לחוק. זאת זולת אם תוכן הודעות העמותה כולל אלמנטים מסחריים, שמטרותיהם לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם הגדרת ""דבר פרסומת" בסעיף 30א' לחוק התקשורת כ: "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת" ועם דברי ההסבר לתיקון 40 לחוק התקשורת, מכוחו הוספו הוראות סעיף 30א' לחוק התקשורת, והוצאו מפורשות מתחולת הסעיף מסרים המופצים באופן שאינו מסחרי ואינו למטרת רווח (ראה ה"ח הממשלה, תשס"ה מס' 182 בעמ' 886).

9.עם זאת, אין מקום למתן חסינות גורפת לעמותה מתביעות על פי החוק ככל שתוכן הודעות העמותה יכללו אלמנטים מסחריים, או אלמנטים שמטרתם לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת. במקרים אלה לא תהיה העמותה, אף אם היא פועלת למטרה ראויה וללא מטרות רווח, חסינה מתביעה על פי סעיף 30א' לחוק התקשורת. (ראה ת"ק (ת"א) 54943-10-13 רובינס נ' תנו לחיות לחיות בנוגע לפרסום העמותה המפנה לשירותי מרפאה הניתנים ב"מחירים חסרי תקדים"; ת"ק (ת"א) 20453-03-11 עו"ד לוטן נ' לוג טק תקשורת בע"מ (09.9.2011); ת"ק (ת"א) 23960-05-13 גרוסמן נ' טיולים ואגדות (10.01.2014). זאת לעומת ת"ק 53853-09014 חלאבי נ' עמותת פתחון לב (27.4.2015) בו קבעתי כי אין מדובר בהודעת פרסומת, באשר לא היו בהודעות אלמנטים פרסומיים מסחריים, או פרסום שמטרתו רווח לעמותה או לגורם מסחרי אחר, ולא היו בהודעות הפנייה לשירות בתשלום, כפי שהיה בעניין רובינס).