גיטמן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

התובע רכש דירה מיוזמה אלונים תיכנון ניהול וביצוע בע"מ (להלן: "הקבלן"), במחיר 5,000,000 ₪. התובע שילם את רוב מחיר הדירה בהעברת דולרים מחשבונו בארה"ב, שם התגורר בזמנים הרלוונטיים.

התובע העביר 200,000 דולר ארה"ב ביום 1/7/16 (עמוד ראשון לת/2, צורף גם לכתב התביעה) ועוד 725,000 דולר ארה"ב ביום 7/9/16 (עמוד ראשון לת/3, צורף גם לכתב התביעה). הסכומים הועברו לחשבון הקבלן בבנק הנתבע.

התובע טוען כי בהעברה השניה, הומרו הדולרים שהעביר לסכום נמוך מערכם, ולכן חשבונו אצל הקבלן זוכה בסכום נמוך משווי ההעברה ב-15,214.27 ₪.

התובע מסתמך על כך שלאחר שהעביר 200,000 דולר הוצאה קבלה למשלם ע"ס 769,557 ₪, והוא זוכה בסכום זה, בעוד שכאשר העביר 725,000 ₪ הוצאה קבלה למשלם ע"ס 2,706,715 ₪ בעוד שחשבונו אצל הקבלן זוכה רק ב2,691,500 ₪. התובע צירף מכתב מסכם של הקבלן בעניין התשלומים, ששילם והתשלום, שנותר לו לשלם (ת/1).

בכתב ההגנה, בבקשה לביטול ובדיון הובהר כי הנתבע זיכה את חשבון הקבלן אצלו בסכומים, שהעביר התובע, לאחר המרתם לשקלים, וכי המסמכים, שהציג התובע אינם מעידים על ההמרה אלא על הסכומים שהקבלן שילם בשוברים לטובת חשבון ליווי הפרוייקט בבנק הבינלאומי.

הנתבעת צירף לכתב ההגנה את מסמך המרת הסכום 725,000 דולר, לפי שער 3.7207 ₪ לדולר, ל-2,697,507.50 ₪ ועמלת חליפין שהקבלן שילם בסך כ-6,006 ₪, כך נותרו 2,691,500 ₪.

אני קובעת כי אין לתובע עילת תביעה נגד הנתבע. התובע לא ניהל חשבון בנק אצל הנתבע, ולא הוכח כי הנתבע לא העביר לקבלן את מלוא הסכום, שהעביר התובע, למעט ניכוי עמלה, כמוסכם בין הנתבע לקבלן.

התובע אינו צד להתקשרות בין הקבלן לבנק, ואין הוא יכול להעלות את טענותיו לעניין שער ההמרה, או העמלה, שחייב הבנק את הקבלן.

טענות כנגד גובה הזיכוי, שנתן הקבלן לתובע בחשבונו בגין כל אחד מהתשלומים, על התובע להפנות לקבלן, בכפוף להסכם בין האחרונים בעניין אופן התשלום.

טענות כנגד אופן ביצוע ההמרה לשקלים או קיזוז מסכום הערך השקלי של ההעברה בדולרים לחשבון הקבלן הינן טענות של הקבלן כלפי הבנק. התובע תיאר בדיון הראשון כי הקבלן דרש ממנו את התשלום בשקלים לחשבון המלווה בבנק הבינלאומי, ולאחר שהתובע הודיע לקבלן כי הוא יכול להעביר רק דולרים, הגיעו הקבלן והתובע להסכמה כי התובע יעביר את הכספים לחשבון הנתבעת בבנק לאומי, והם יעבירו את הדולרים לשקלים.