שוסטר ואח' נ' מלכה ואח'

בפני תביעה בגין נזק רכוש שנגרם לרכב התובעים, שמספרו 90-353-17.

התובעת טוענת, כי התאונה התרחשה, בעת שחצתה את הצומת, כאשר מופע הרמזור ירוק בכיוון נסיעתה ואילו הנתבעת טוענת שחצתה את אותה צומת, כאשר בכיוון נסיעתה, דלק אור ירוק.

בקיצור, זאת טוענת בירוק וגם האחרת טוענת בירוק. משכך, המחלוקת מי מבין שני הרכבים, חצה את הצומת, כאשר בכיוון נסיעתו דלק אור אדום.

שמעתי את הנהגים ואת העדה מטעם התובעת, ובתום שמיעת העדים, בהסכמת הצדדים, זימנתי את תיק המשטרה, על מנת לעיין בו.

תיק המשטרה הגיע לתיק ונסרק.

לאחר ששמעתי את הנהגים, העדה ועיינתי במכלול תיק המשטרה ומוקדי הנזק ברכבים, אני סבור, כי מן הדין לקבל את התביעה ונימוקיי לכך הם:

ראשית, עדת התביעה מסרה גרסה מפורטת, לפיה הם עמדו ברמזור כאשר דלק בכיוון נסיעתן אור אדום, המתינו עד שיתחלף מופע הרמזור לאור ירוק, או אז, החלו בנסיעה. עדה זו מסרה, כי היה קיים קשר עין עם הרמזור, גם שלה וגם של התובעת. עדות זו היתה עדות עקבית ונמסרה בסמוך לתאונה, בעת חקירתה במשטרה. גם שם מסרה בצורה מפורטת, את אשר אירע, ציינה ששמרה על קשר עין רציף עם מופע הרמזור. עדות זו היתה ללא כל סתירות ובעיקר, נמסרה בסמוך מאוד לאירוע, בצורה מפורטת, גם למשטרת ישראל. עדות זו היא עדות מהימנה, ללא סתירות ומשתלבת עם יתר הממצאים, לרבות מוקדי הנזק ומיקום התרחשות התאונה.

שנית, העדה מסרה, כי רק החלו בנסיעה, דבר המלמד, כי רכב התובעת היה באמת בעצירה, המתין להתחלפות מופע הרמזור, ורק כשהתחלף, החלו בנסיעה והתאונה התרחשה באמצע הצומת, כשלא הספיקה לחצותו, דבר המלמד שרכב התובעת לא נסע במהירות ולא חצה את הצומת במהירות, כפי שמתבקש מרכב "הגונב" את הרמזור.

שלישית, גם מוקד הנזק תומך בגרסה זו.