ת"ק 50803-10-14 מסיקה נ' שקמה ובשור ואח'

תביעה לתשלום 6,956 ₪ בצירוף הוצאות.

טענות הצדדים

התובע, המתגורר במושב גיאה, טוען כי הנתבעים 1-3 גרמו לו נזק. לטענתו, עקב ביצוע פעולות ניקוז ע"י הנתבעת 1 באופן לקוי תוך הותרת פסולת בשטחו, הוא נדרש לפנות פסולת ולתקן נזק שנגרם לצינורות ההשקיה. אציין כי תחילה עתר התובע למתן צו עשה ולפיצוי כספי, אולם הובהר לו כי לא ניתן לתבוע צו עשה בבית המשפט לתביעות קטנות והתובע וויתר על עתירתו לצו עשה, כפי שנקבע בהחלטה מיום 24.1.15.

הנתבעת 1 הינה רשות הניקוז שקמה ובשור, הנתבעת 2 הינה מועצה אזורית חוף אשקלון והנתבע 3 הינו מושב עובדים להתיישבות שיתופית גיאה.

הנתבעת 1 טענה במסגרת כתב ההגנה שהגישה כי כאשר קיימה עבודות הסדרה בערוץ הנחל במושב גיאה, כשנה טרם מועד הגשת התביעה, לא טען התובע דבר כנגד עבודות אלה או תוצאתן וכי ככל שנגרמו נזקים, הם נגרמו ע"י התובע עצמו כשנטע בלא היתר עצי זית ומילא את הערוץ בקרקע. כמו כן, טענה הנתבעת 1 כי התובע לא פנה לקבלן שהיה בשטח ולא פנה אליה טרם הגשת תביעה זו ובכך מנע ממנה אפשרות לבדוק טענותיו בזמן אמת ולמעשה, התביעה הוגשה רק לאחר שהוצא לו מכתב דרישה לסילוק ידו מהשטח בו הוא פעל שלא כדין. לטענת הנתבעת 1 לא ניתן ללמוד דבר מן התמונות שצירף התובע לכתב התביעה ללא הסברים וללא תאריכים. כמו כן לטענתה לוקה כתב התביעה בהיעדר פירוט מספיק כשאינו מאזכר את פרטיו המלאים של הקבלן או את המועד בו עבד.

הנתבעת 1 טענה כי התובע הוא שגרם לה נזקים כלכליים, אולם מאחר שלא הוגשה על ידה תביעה שכנגד, אין מקום להרחיב בטענות אלו.

הנתבע 3 טען במסגרת כתב ההגנה מטעמו כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כנגדו וכי אין לו יד ורגל בפעולות הניקוז המבוצעות בשטחי המושב. הנתבעת 2 לא הגישה כלל כתב הגנה.

הדיון והראיות שהוצגו בפני

במסגרת דיון שהתקיים בפניי ביום 19.05.15 ניתנה החלטה כי על מנת לברר את המחלוקת העובדתית בין הצדדים בנוגע לאחריות לזריקת האדמה בשטחו של התובע, יעביר התובע לתיק בית המשפט ראיות לעניין זה היכולות לכלול תצהיר, תמונות ככל שישנן ואת מספר הרישוי של השופל שביצע לטענת התובע את העבודה במסגרתה נזרקה האדמה לשטחו.