ד' נ' הוליטל מלונות בע"מ

בפני בקשתה של הנתבעת לסילוק התובענה על הסף בשל העדר סמכות מקומית. בבקשה פורט כי מקום מושבו של בית המלון, המקום שבו קוימה ההתחייבות, והמקום שבו נעשה המעשה נושא הבקשה, כולם בעיר אילת. עוד נטען כי משלא מתקיימות החלופות לקביעת מקום הסמכות בירושלים, יש לדחות את התביעה על הסף.

התובע, שהינו תושב סובב ירושלים, התנגד לבקשה וטען כי העסקה בוצעה טלפונית, בהזמנת החופשה באמצעות חברת נסיעות (אשת טורס), המשווקת חופשות בבית המלון באילת ושמשרדה מצוי בירושלים.

סמכותו המקומית של בית המשפט לתביעות קטנות נקבעה בתקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), התשל"ז –1976, אשר קובעת:

"תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;

(6) בתביעה שכנגד – מקום הגשת התביעה המקורית"

מהנתונים שהוצגו בפני עולה כי ההתקשרות בין הצדדים הייתה במשרד סוכן נסיעות המשווק את שירותי הנתבעת בעיר ירושלים, באמצעות שיחה טלפונית.

בפסיקה נקבע לא אחת כי במדינה קטנה כמדינתנו ולאור ההתפתחות בתחום התחבורה והתקשורת אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה האם הוגשה תובענה פלונית בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר. במיוחד נכון הדבר לעניין חברות המשווקות שירותיהן באמצעות הטלפון בכול רחבי הארץ, ולגבי התקשרות בעסקאות באמצעות הטלפון או האינטרנט, שלגביהן בוודאי שיש מקום לקבוע כי סמכות השיפוט תהיה בכול רחבי הארץ. נותן השירות מרחיב את מעגל לקוחותיו באמצעות ההתקשרות הטלפונית, ומנגד הופך השירות לנגיש, ומגיע עד לביתו של הצרכן. אין לצפות שלקוח אשר הזמין את השירות מביתו, במיוחד כאשר הייתה ההתקשרות באמצעות סוכן נסיעות בירושלים, יאלץ להגיע לעיר אחרת רק לשם מימוש זכותו לתבוע את הנתבעת בבית המשפט.