ת"ק 50672-11-14 אתון נ' גולן

1. לפני תביעה לקבלת סך של 33,800 ₪ אשר לטענת התובע, הנתבע חייב לו בתמורה לעבודות בנייה ותחזוקה שביצע עבורו בשנת 2012.

2.לדברי התובע, הוא ביצע את מלוא העבודות שהוזמנו על ידי הנתבע בצורה מקצועית, יסודית ומושלמת ולמרות זאת הנתבע לא שילם לו את מלוא התמורה ונותר חייב לו סך של 43,000 ₪ בין היתר בגין עבודות טיח חיצוני וקרניזים מגבס. בנוסף, חייב לו הנתבע סך של 1,000 ₪ עבור עבודות שביצע בנו בהתקנת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה בדירת הנתבע. כמו כן נטען, כי הוסכם שבמידה והתובע יסיים את העבודות הנדרשות עובר למועד המוסכם, יקבל "בונוס" על סך של 20,000 ₪. חיבור כל הסכומים האמורים מביא לחוב של 64,000 ₪ והתובע העמיד את תביעתו על סך של 33,1800 ₪ בלבד כדי להכניסה למסגרת הדיון בתביעות קטנות.

3. הנתבע כפר בכל טענות התובע וטען כי אינו חייב לתובע דבר. לדבריו, התובע העביר לו הצעת מחיר בכתב אשר כללה את מלוא התמורה בגין העבודה המוסכמת, וחרף זאת התובע שב וביקש מדי שבוע כספים נוספים על "תוספות" תוך איום בהפסקת העבודות. הנתבע ציין כי נאלץ לשלם לתובע סך גבוה מזה שהוסכם, ובהמשך נאלץ לשלם כספים נוספים לתובע על מנת שזה יערוך את תיקוני הבדק אשר היה מחויב בהם ממילא. לדבריו, חרף בקשותיו, התובע לא המציא לו חשבוניות מס כחוק בגין הכספים ששולמו לו במזומן. עוד טען הנתבע כי לאחר סיום תיקוני הבדק, הגיע התובע לביתו והוא קיבל מרעיתו סך של 40,000 ₪ במזומן שהיווה גמר חשבון. גם על תשלום זה סרב התובע לתת לו חשבונית מס. עוד נטען, כי התובע סיים את עבודות השיפוץ כחודש וחצי לאחר המועד המוסכם ופשיטא כי אין הוא זכאי לבונוס כלשהו.

4. בדיון לא הציג התובע ראיה כלשהי לאישוש טענותיו. הוא לא הציג את הצעת המחיר ולא דוחות או חשבוניות על התשלומים שקיבל. כל שטען היה כי ביצע עבודה נוספת של קילוף טיח בסך של 40,000 ₪ שלא קיבל עד היום. לא ניתן אפוא, לדעת על אלו עבודות סוכם מראש וכנגד איזו תמורה; האם נוספה עבודה נוספת אחרת ואם כן כנגד איזו תמורה; והאם שולמה מלוא התמורה. בהעדר הסכם (הצעת העבודה) גם לא ניתן לדעת האם העבודה אכן נסתיימה מוקדם מהמוסכם כטענת התובע. למעשה התובע אף לא טען למועד המוסכם ולמועד בו נסתיימו העבודות.

5.מנגד, הנתבע הציג מסמכים שהם למעשה "פתקים" עליהם אישר הנתבע בכתב ידו קבלת סכומים שונים במועדים שונים. מדובר בסכומים של עשרות רבות של אלפי שקלים שלא הוצגו כנגדם חשבוניות. חשבוניות הוצגו אך בגין תשלום של כ-36,000 ₪ בלבד. כן הציג הנתבע דו"ח תנועות בחשבון עובר ושב של רעייתו המלמד על משיכת מזומן בסך 40,000 ₪ ביום 18.03.13.

6.בנסיבות אלו, לא זו בלבד שהתובע לא הרים את הנטל להוכיח קיומו של חוב כלשהו, אלא שהנתבע הוכיח כי בחודש מרץ 2013 משך סך של 40,000 ₪, סכום התואם - פחות או יותר - את דרישת התובע בתקופה של מספר חודשים אחר ביצוע העבודות באופן שיש בכך כדי לתמוך בטענת הנתבע כי מדובר בסכום ששולם בגמר חשבון לאחר תיקוני הבדק. גם העובדה כי במשך תקופה של למעלה משנה לא נשלחה כל דרישה לתובע לקבלת החוב הנטען, כמו גם ה"ויתור" על כמחצית התביעה אך בשל הכוונה להגישה במסגרת תביעות קטנות, מחזקת את המסקנה כי לא נותר חוב של הנתבע לתובע.

התביעה נדחית אפוא, והתובע יישא בהוצאות הנתבע בסך של 300 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"ה, 07 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.