דורני נ' כהן ואח'

1.בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 9.6.16 שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבעת 1 שהיה מבוטח אצל הנתבעת 2.

התובע עותר לסכום של 14,225 ₪ שמורכב מסיכום הנזק לרכב והוצאות שמאות.

2.בנו של התובע שנהג ברכב טען שיצא ממפעל ונכנס לרחוב והתחיל לנסוע ומשום שהיה פחי זבל אשר חסמו את דרכו, נאלץ להיכנס לאמצע הכביש. הוא נסע בסביבות מהירות 40 קמ"ש.

לטענתו הנתבעת יצאה ממקום חניה בצד שמאל שלו באופן פתאומי מבלי להסתכל והחלה לבצע פניית פרסה. כתוצאה מכך היא נכנסה למסלול שלו, הוא אומנם סחב את הרכב קצת ימינה אך לא הייתה יכול להתחמק מההתנגשות, וכך אמר הנהג:

"לא ראיתי איתות פתאום היא יצאה הרחוב צפוף... היא לפתע יצאה והייתה באמצע הכביש".

(עמ' 1 בין השורות 13-15).

בחקירה נגדית הנהג הוסיף שהבחין ברכב הנתבעת שהמרחק בין כלי הרכב היה בין 10 ל-15 מטר.

3.עמדת הנתבעת היא שהיא אכן יצאה ממקום חניה, היה על ידה הרכב שחנה בצורה לא נאותה והסתיר את דרכה אך היא לא התכוונה לעשות פרסה:

"אני התכוונתי לצאת ממקום חניה ולהיכנס למפעל כדי לעשות סיבוב שברתי את ההגה שמאלה כשהתחלתי לגלוש הרגשתי מכה, לא ראיתי אותו, הכביש היה פנוי".

(עמ' 3 בין השורות 10-12).

הנתבעת טענה שהסתכלה בכל המראות ואף נתנה איתות. לכן לטענתה התובע הוא זה שנסע באמצע הכביש ולמעשה היה בתוך המסלול שלה.

4.בוחן תאונות מר ג'ובני יצחק הכין חוות דעת בקשר לתאונה. לצורך כך ביקר במקום זמן קצר לאחר האירוע וחקר את הנהג והכין לבית משפט חוות דעת מפורטת.

מסקנתו היא הן מדברי הנהג והן מממצאים בשטח בעיקר שלולית מים מפגיעה ברדיאטור של רכב התובע, שהנתבעת עברה עם רכבה בתוך מסלול הנסיעה של התובע וכך טען העד:

"היא צריכה להוציא את האף של האוטו טיפה לראות שהכביש פנוי ואז להתחיל... הרכב היה בתנועה והמשיך בתנועה ואז נוצר נזק קווי עד בית הגלגל האחורי".