ת"ק 50604-11-14

לפני תביעת ותביעה שכנגד שמקורה בביקור בעסק, שביצע התובע, חשמלאי במקצועו, אצל הנתבעת.

לטענת התובע ביום 20.8.14 הוזעק בדחיפות על ידי הנתבעת למאפיה שבבעלותה עקב בעיות וקפיצות בלוח החשמל. בתום הבדיקה, שערכה כשעתיים, חויבה הנתבעת בסך של 250 ₪ כולל מע"מ בגין הקריאה. לטענת התובע, במעמד הביקור ביקשה ממנו הנתבעת כי ייתן לה הצעת מחיר עבור עבודת הגדלה. לבקשתה, הגיש לה התובע תכנית עבודה בעבור ההגדלה ואת מחירה תוך הבהרה כי לתוכנית זו יתווסף תשלום לחברת החשמל וכן, סך 250 ₪ עבור הביקור. הנתבעת, לטענת התובע, אישרה שתשלם את כל הסכום בסיום העבודה וככל שלא תהיה מעוניינת בקבלת הצעת ההגדלה, תשלם רק בעבור הביקור.

על אף הפניות הרבות לנתבעת, לא שילמה הנתבעת את עלות הביקור ומכאן תביעה זו.

הנתבעת מצידה, הכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה לשיטתה, התובע נקרא על מנת לתת הצעת מחיר בשל עומס בחשמל במאפייה ועל פי דרישת חברת החשמל. לטענתה, לו היה התובע מתנה את ביקורו בתשלום לא היתה מזמינה אותו. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה שתי הצעות מחיר של חשמלאים אחרים, אשר לשיטתה, נתקבלו ללא כל עלות מטעם המציעים. בעדותה בבית המשפט הוסיפה וטענה:

" תמיד באים נותנים הצעת מחיר בלי כסף. הוא אמר לי בפירוש שיבוא. הוא נתן לי הצעה של 2,800 ₪ אני יודעת שמישהו שרוצה לקחת כסף על ביקור אני אומרת לו לא לבוא... אני חייתי באמריקה 15 שנה ומה פתאום שאני אתן לו כסף על הצעת מחיר?? אם אני רוצה שלוש הצעות אני אשלם לכל אחד 250 ₪?" 

הנתבעת הגישה מטעמה תביעה שכנגד בגין "עוגמת נפש וחולי" שנגרמו לה, לטענתה, בשל פניותיו החוזרות ונשנות של הנתבע שכנגד (התובע בתביעה העיקרית).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה העיקרית להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות.