ת"ק 50569-06-14 הוד נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

בתאריך 17.3.14, בשד' אבא חושי 4 שבחיפה, ארעה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידי אשתו, הגב' רבקה הוד (להלן: "הנהגת") ובין רכב הנתבע 2, הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 1 ובין רכב הנתבע 4, הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 3.

לאחר שנשמעו מלוא העדויות בתיק והובאו בפני ביהמ"ש מלוא הראיות, הנני קובעת כי בעת שרכב הנהגת היה בעצירה, כאשר מאחוריו נמצא רכב הנתבע 2 בעצירה, הגיע רכב הנתבע 4 מאחור לשני הרכבים העוצרים.

הנתבע 4 לא שמר על מרחק מספיק מרכב הנתבע 2, לא הצליח לעצור את רכבו ופגע בעוצמה ברכב הנתבע 2, בחלקו האחורי.

זה נהדף קדימה ופגע עם הפינה הקדמית ימנית של חזיתו בחזית האחורית שמאלית של רכב הנהגת.

הנני מקבלת את תיאורו של הנתבע 2 בדבר אופן קרות התאונה, כאשר דברי עדותו אינם נסתרים בכל ראיה אחרת.

הנתבע 4 לא ידע לומר מה היה מצב הרכבים שלפניו, טרם שפגע ברכב הנתבע 2 ולא ידע לומר אם הרכבים הנהוגים על ידי הנהגת והנתבע 2 היו צמודים בעת שהוא פגע ברכב הנתבע 2.

אף הנהגת העידה כי חשה בפגיעה אחת בלבד ברכבה, דבר המתיישב עם הטענה כי רכב הנתבע 2 פגע ברכבה רק לאחר שהוא עצמו נפגע על ידי רכב הנתבע 4 ונהדף לעברה.

אכן, הנהגת העידה כי רכב הנתבע 2 הוא שפגע בה, אך אין בכך כדי לשלול את הקביעה כי קודם לכן נפגע רכב הנתבע 2 על ידי רכב הנתבע 4.

אף העובדה כי הנתבע 2 חשש כי לא יספיק לעצור את רכבו בעקבות רכב הנהגת ולכן הסיט את הגה מכוניתו מעט ימינה, אך למרות כן העיד, באופן החלטי, כי הספיק לעצור את רכבו מבלי לפגוע ברכב הנהגת – אין בה כדי לחייב קביעה כאילו פגע ברכב הנהגת קודם לכך שרכב הנתבע 4 פגע בו.

טענתו של הנתבע 4 כאילו הפגיעה שפגע ברכב הנתבע 2 לא היתה חזקה – נדחית על ידי.

סימני הנזק ברכבו של הנתבע 4 ואף פירוט הנזקים ושווי תיקונם, כעולה מדו"ח השמאי שבדק את רכבו, מעידים על כך שהפגיעה שפגע ברכב הנתבע 2 היתה משמעותית וחזקה.

על בסיס כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הנתבע 4 הוא האחראי לקרות התאונה ולתוצאותיה.