אריאלי ואח' נ' כהן ואח'

לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 3.4.15 בכביש מס' 375.

1. במועדים הרלבנטיים לתביעה היתה התובעת 1 הבעלים של רכב מ.ר. 8367331 (להלן: "רכב התובעים"). התובע 2 היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב התובעים.

2. הנתבע 1 היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב מ.ר. 6373114 (להלן: "רכב הנתבעים"). הנתבעת 2 היתה במועדים הרלבנטיים מבטחת רכב הנתבעים.

    

   טענות התובעים

3. התובעים טוענים כי ביום 3.4.15 נסעו בכביש מס' 375 מכיוון צור הדסה לבית שמש. רכב הנתבעים אשר נסע בנתיב הנגדי, ניסה לעקוף משאית תוך חציית קו הפרדה לבן. על מנת להימנע מפגיעה חזיתית עם רכב הנתבעים, הסיט התובע את רכבו ימינה ופגע במעקה הבטיחות שבימין הדרך. כמו כן בשל העצירה הפתאומית הרכב שנסע מאחורי רכב התובעים פגע בו מאחור. הנתבע 1 המשיך בנסיעה ורק לאחר מרדף, הצליח התובע לעצור אותו.

4. השמאי מטעם התובעים העריך את עלות תיקון הנזקים בצדו הימני קדמי של רכב התובעים בסכום של 5,465 ₪ וכן קבע כי לרכב התובעים נגרמה ירידת ערך בסכום של 469 ₪. כן נשאו התובעים בתשלום שכ"ט מאי בסכום של 750 ₪. התובעים דורשים לחייב את הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו להם.

    

   טענות הנתבעים

5. גרסת הנתבעים לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתם, הנתבע נסע בכביש דו סטרי וביצע עקיפה במקום בו מותר לעשות כן. לאחר שיצא הנתבע לעקיפה, ראה שלא יוכל להספיק לסיים אותה ועל כן חזר לנתיבו. הנתבעים טוענים כי הואיל ולא היה מגע בין רכב התובעים לבין רכב הנתבעים, הרי שאין להטיל על הנתבע אחריות לתאונה.

6. עוד טוענים הנתבעים, כי רובו של הנזק לרכב התובע הוא בשל פגיעה מאחור של הרכב שנסע מאחוריו, ואשר לא שמר מרחק וגרם לתאונה.