ת"ק 50510-05-14 קנדי נ' כלל ואח'

בפני תביעה בסך 33,800 ₪ (תקרת סכום התביעה בבית משפט זה) לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי מים לדירת התובעת בהרצליה, לרבות פיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת בשל אבחנה מוטעית של מקור הנזק אשר התבצעה על ידי נציג הנתבעת מס' 2 (להלן: "שחר").

התובעת היתה מבוטחת אצל הנתבעת מס' 1 (להלן: "כלל") בפוליסת ביטוח דירה, "כלל ראשון לביטוח הדירה 24" מיום 1/8/12 עד ליום 31/7/13 (התובעת לא הגישה את פוליסת הביטוח, ולפי החלטתי הנתבעת מז' 1 הגישה את הרשימה לאחר הדיון, התנאים המלאים לא הוגשו). התביעה הוגשה נגד הנתבעת מס' 1 מכח הפוליסה המכסה "ביטוח נזקי מים ונוזלים אחרים. כולל הרחבה לשירותי חירום" ונגד הנתבעת מס' 2, האחראית באופן ישיר לתיקון ו/או מתן שירותי חירום. התובעת רואה בה כאחראית לטיפול הרשלני בנזק. חברת "קורן שמאות בע"מ" (להלן: "קורן"), נתבעת בשל הערכת מומחה מוטעית, מניעת טיפול הולם, וגרימת הנזק. טענות התובעת הן כלפי שלוש הנתבעות יחד ולחוד.

טענות התובעת

התובעת הינה בעלת דירה, ברחוב הרב קוק 43ב' הרצליה, המבוטחת ב"כלל", מתגוררת בחו"ל ולצורך הטיפול הגיעה ארצה. הדירה מושכרת וביום 2/3/13 התקשר השוכר לדווח על הרטיבות והתבקש על ידה להזמין את שחר. יומיים לאחר מכן ביקשה התובעת לברר בשחר האם נוצרה קריאה, ועדכנה נציג בשם יוחאי שהיא מבקשת עזרתו בעניין. ביום 7/3/13 התקשרה התובעת בעצמה להזמין את התיקון, נרשמה קריאה 792206 אצל נציגה בשם סיוון, אך בוטלה. ב-18/3/13 נרשמה קריאה נוספת אצל יוחאי שמספרה:788039, וגם היא בוטלה ע"י הדייר (נספח א' לכתב ההגנה). ביום 7/4/13 הגיע אינסטלטור בשם וענונו דוד, עשה איטום בין קיר חרסינה לאמבט, לפי אבחנתו כי זה מקור הנזק, וקיבל תשלום במזומן (נספח ב' לכתב ההגנה). ביום 2/6/13 הגיע נציג נוסף של שחר, מר ראובן זית, אשר טען כי מדובר בנזקי איטום. לטענת התובעת "בגירסה פרטית" המליץ על החלפת הצנרת. בהסכמת נציגת שחר, מירי, שכתבה מפורשות כי אין צורך במפקח מטעם החברה (דוא"ל מיום 3/6/13 שעה 10:03), התחיל מר חזני בביצוע העבודות, אך יומיים לאחר מכן חזרה בה הנציגה ושלחה מפקח ביום 6/6/13 (תכתובות דוא"ל צורפו לכתב התביעה). ביום 6/6/13 הגיע נציג שחר מר איסר סטולר, שגם העיד לפניי, מצא כי בדירה מבוצע שיפוץ נרחב, כי קיימת עלייה קפילרית בשני קירות הגובלים לחדר השינה והאמבטיה, אך מאחר ולא ראה את מקור הנזק לא אישר החזר (נספח ג' לכתב ההגנה). מר סטולר אישר בדיווח לשחר כי באותו יום הודיע בעל הדירה בקמה מתחת על רטיבות בדירתו, כשהתובעת עומדת בקשר עם סוכנת הביטוח ועם שחר. התובעת טענה בכתב התביעה כי השכן מתחת לדירתה הודיע על נזקי מים, אך מר חזני מטעמה טען כי הדבר ארע רק עם תחילת העבודות ביום 2/6/13.

כאמור לאחר שהאדריכל חזני מטעם התובעת הזמין את שחר לראות את הצנרת ונאמר לו שלא תואם מפקח, המשיכו עבודות השיפוץ בדירת התובעת, והצינורות, אשר הוצאו בינתיים הושמו בצד (צורפו תמונות להמחשה), ביום 19/6/13, סיימו את החלפת הצנרת ואת מזעור הנזקים, נשלחו צילומים קבלות והתכתבויות גם במהלך העבודה. לטענת התובעת עשתה כל מאמץ כדי לקדם את עניין הטיפול בנזק. התובעת ציינה במפורש כי אף אחד מנציגי שחר לא השתמש במכשור לאיתור מקור הנזק, הטיפול היה רשלני, ונראה כי נעשה כלאחר יד.

עוד טוענת התובעת כי עצם הסכמת הנתבעת לבטח את הדירה, מטילה עליה אחריות. לטענת הנתבעות לפיה הנזק לא נגרם כתוצאה מאירוע ביטוחי אלא מהיותה של הדירה ישנה, הגישה התובעת מכתב שבו חתומים הדיירים בבניין ומעידים כי מדובר בדירה מטופחת (ת/1) וקבלה על שיפוץ הדירה ביום 25/8/11 (ת/6). כן צירפה לכתב התביעה תמונות המעידות על מצב הדירה, כשהושכרה לראשונה והעידה כי הדבר היה לפני כחמש שנים. כלל מצידה הציגה תכתובת דוא"ל בין התובעת לדייר מיום 3/6/13 (נ/1) בו היא מלינה בפני הדייר על כך שהודיע לה על הנזילה רק בחודש פברואר 2013 ולא לפני שנה, למרות שקיבל את הדירה לאחר שיפוץ. עוד עולה מהמכתב כי הדייר לא קידם את הטיפול בפנייה לשחר כחמישה שבועות ממועד ההודעה לתובעת על הבעיה.

האדריכל וקבלן מטעם התובעת, מר עידן חזני (להלן: "מר חזני") היה הרוח החיה מאחורי השיפוץ וההתנהלות מול הנתבעות. לכתב התביעה צורפה תכתובת דוא"ל עם שחר מתאריך 2/6/13-26/11/13. מתכתובת זו ניתן ללמוד כי מר חזני שמר על קשר לאורך כל תקופת השיפוץ, ודאג לעדכן את הנתבעות מס' 1 ו-2, הזמין את שחר לשלוח נציג מטעמה כדי לאשר תיקונים אלה. מהתכתבות עלה כי שחר שלחה מפקח מטעמה, לאחר שלושה ימים, והוא לא מצא את מקור הנזק, ועל כן התנערה שחר מאחריות. לטענת מר חזני הסיבה לכך שהמפקח לא בדק לעומק, לא הוריד את הבידוד מצנרת הרצפה וכי כל הנזקים נגרמו מדליפת מים מתמשכת מתחת לריצוף שנבעה מדליפה מצינור חלוד שנשמר, צולם ונשלח לכלל.

מטעם התובעת הוגשה הערכת שמאי, שבתאי בלילי, מיום 17/7/13. בדו"ח כותב כי הוזמן על ידי התובעת בתאריך 10/6/13, לאור טענת התובעת כי ביום 8/6/13 ארע כשל בצינור מים בדירה שגרם נזק למבנה הדירה. השמאי בלילי העריך את הנזק בסך 26,200 ₪ כולל מע"מ וגבה שכ"ט בסך 1,180 ₪. בחוות הדעת קובע השמאי בלילי כי מקור הנזק הינו כשל בצינור מים חמים, הממוקם בחדר אמבטיה של הדירה ומוסיף כי בעת ביקורו בדירה מקור הנזק כבר תוקן.

התובעת הציגה ראיות להוצאותיה בסכומים העולים בהרבה על סכום התביעה: פירוט חשבון מיום 26/6/13 עלות העבודה שבוצעה על ידי משרד "חזני פרויקטים", סך כולל 64,000 ₪, וכן חשבוניות על תשלומים בסכום זה; חשבונית מס וקבלה מיום 23/6/13 מנגרית רהיטים "חדד" על סך: 1,180 ₪ עבור תיקון ארונות קיר והחלפת קיר אחורי עקב ריקבון ועובש ממים; הזמנה וקבלה מיום 29/5/13 מ"שיש אלוני בע"מ" ע"ס 6,491.79 ₪; חשבונית מ"נמני צבעים צפון בע"מ", מיום 18/6/13 בסך 734 ₪; תעודת משלוח מיום 18/6/13 וטופס התקנה מחברת "חמת מקלחונים" על הובלה והתקנה בסך 300 ₪ (עלות המקלחון כלולה בקבלה של "שיש אלוני"); חשבונית מס קבלה מחברת "Brazim", בסך 390 ₪ מיום 18/6/13; חשבונית מס מ"סיבית לבידים עץ", מיום 14/6/13 עבור ארונית בסך 280 ₪; חשבונית מס/קבלה ותעודת משלוח מ"קרמיקה חביב" מיום 13/6/13 בסך 662 ₪; הזמנה, חשבונית מס וקבלה מ"אחים יונס" מיום 12/6/13 עבור מוצרי פרזול לעץ על סך 435 ₪ ומיום 14/6/13 עוד 61 ₪.

טענות הנתבעים

הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים יחד ובו טענו לאי כיסוי ביטוחי, היעדר עילה והעדר קשר סיבתי בין עבודות השיפוץ לבין הממצאים שאותרו על ידי הנתבעים ו/או מי מטעמם. הנתבעים טוענים כי הליקויים והתיקונים הנדרשים והמפורטים בכתב התביעה ובחוות דעת השמאי מטעם התובעת, אינם נובעים מאירוע ביטוחי תאונתי, ואינם תוצאת דליפת מים, כהגדרתה בפוליסה, אלא מבלאי רגיל ו/או ליקויי בניה ו/או ליקוי איטום ו/או שיפור הנכס, שכן מדובר בדירה ישנה משנות ה-60 שנדרשה לשיפוץ ולהשבחת הדירה. לחלופין טוענים הנתבעים כי בכל מקרה הנזק התרחש כשנה לפני ההודעה עליו, ועל כן דין התביעה להידחות.