ז'וקוב ויסנברגר ואח' נ' המשותף ברח' הארבל 2 נתניה ואח'

1.בפניי תביעות הדדיות של בעלי הדין בקשר לאירוע מיום 11/8/17, שבו התובעת יצאה ממתחם חנייה תת-קרקעי, שהוא משותף לדיירי הבניינים המיוצגים ע"י הנתבעים.

2.התובעת עותרת לסכומים הבאים:

נזק לרכב על-פי הערכת שמאי – 16,274 ₪;

שכר טרחת שמאי – 900 ₪;

בזבוז ימי עבודה, הוצאות טלפון וכו' – 1,000 ₪.

סה"כ: 18,174 ₪.

3.התובעת טוענת כי ביום האירוע בשעה 17:30 לערך, נהגה ברכבה בחניון לכיוון היציאה, כאשר היא התקרבה לשער היציאה, אוטומטית השער נפתח. אין צורך של פעולה כלשהי מטעם הנהג. לדבריה כאשר הרכב היה במחצית הדרך ביציאה, לפתע וללא התראה החל השער להיסגר על הרכב וגרם לנזק.

וכך התובעת מסרה לבימ"ש: "ניסיתי לצאת בכוח ממנו (מהשער) ויצאתי לרחוב עם שפשוף נוראי. עצרתי בצד הרחוב" (עמ' 1 שורות 19-20).

4.לדברי התובעת, לקח לה זמן רב לגלות מי אחראי על הפעלת השער, כאשר בהתחלה פנתה למייצרים של השער והם הפנו אותה בחזרה לנציגי וועד הבית.

ביום 23/8/17 היא פנתה למוסך וקיבלה הערכת נזק בסכום של 9,457 ₪ כולל מע"מ.

אולם יש לציין שעברו למעלה מחודשיים וחצי עד שהרכב נבדק על-ידי שמאי. הערכתו לנזק הייתה גבוהה בהרבה, קרי בסכום של 16,274 ₪ אשר מורכב מנזק של 7,160 ₪ ומירידת ערך בסכום של 9,114 ₪.

5.בתביעה נגדית, הנתבעים טוענים שהתובעת גרמה נזק לשער בסכום של 6,265 ₪. ניתן היה לחשוב שמדובר באותו שער שממנו יצאה התובעת באירוע נשוא תיק זה. אולם לא כך הם פני הדברים. מתברר שהנזק עליו הנתבעים מתלוננים הוא נזק לשער הכניסה ואכן הוכיחו שהשער קצת עקום, אך בין נזק זה לבין מעשה או מחדל של התובעת בתיק זה אין שום קשר, ולכן התביעה נדחית.

לא ברור לבימ"ש על סמך מה התביעה הוגשה.