ברנע נ' אלדן תחבורה בע"מ

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת ע"ס של 4,451 ₪ , בגין ליקויים שהתגלו ברכב אותו רכש מהנתבעת.

טענות התובע:

1. התובע טען כי ב9/3/16 רכש רכב מהנתבעת. הנתבעת מסרה לתובע כתב אחריות מורחב למשך 12 חודשים או ל20,000 ק"מ (לפי המוקדם) לתיקון כל פריט.

2. התובע טען כי לאחר שקיבל את הרכב התגלו ברכב תקלות רבות – בעיה במגבים, בעיה במראה, מנוע לא מכוון, דוושת דלק בעייתית, יש צורך בכיוון פרונט , בעיה בסגירת תא המטען וצינור נחושת מכופף. על פי כתב התביעה, תקלות אלו תוקנו על ידי הנתבעת.

3. בחודש יוני 2016, החל להיווצר סדק במראה הקדמית כתוצאה מהרכבה בלתי מקצועית של השמשה . מאוחר יותר, התברר לתובע כי למזגן חסר גז , הנתבעת סירבה לבצע תיקונים אלו.

4. באותו חודש יוני, התגלתה תקלה במנגנון מכסה הדלק. הנתבעת שלחה את התובע למוסך , בו הושאר הרכב. לאחר שהודע לתובע כי בוצע תיקון, ראה התובע כי למעשה התקלה לא תוקנה אלא כי המוסך פרץ את המכסה כך שהנעילה בוטלה ולא ניתן לנעול את מכסה הדלק. התובע פנה למוסך "קרסו" ושם נאמר לו כי תיקון התקלה יעלה 1,450 ₪ כולל תיקון צבע.

טענות הנתבעת:

5. הנתבעת טענה כי התובע יכול היה לערוך את כל הבירורים לגבי הרכב, טרם רכישתו וכי קיבל תמונה מלאה של מצב הרכב ותקינותו. כאשר פנה התובע לגבי תקלות , דאגה הנתבעת לתקן את התקלות אולם לגבי התקלות שצוינו בכתב התביעה, אין היא אחראית להן.

6. לגבי המראה טענה הנתבעת כי זו תוקנה בשנת 2013 , 3 שנים לפני רכישת הרכב על ידי התובע. האחריות אותה קיבל התובע, אינה מכסה נזק זה מה עוד כי יתכן והנזק נגרם באשמתו של התובע.