בר עוז ואח' נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ

בפניי תביעה כספית בסך 10,000 ₪.

התובעים טוענים כי רכשו מאת הנתבעת מיבש כביסה בסך 1,491 ₪, אשר היה אמור להיות מסופק להם בתוך 7 ימי עסקים.

משלא סופק המוצר נאלצו לפנות אל הסניף, ושם התברר כי על פי הנטען יסופק המוצר בתוך שבועיים נוספים. ואולם גם אז לא עמדה הנתבעת בהתחייבותה, ואז ביקשו התובעים לטענתם לבטל את העסקה.

נטען כי הנתבעת לא הסכימה להחזיר את מלוא הסכום במזומן, אלא את חלקו באמצעות שובר זיכוי לרכישת מוצרים בחנות.

בכתב התביעה עוד פורט כי בהמשך נטען בפניהם כי קיים מחסור כללי במלאי של מייבשים מהדגם אותו רכשו, ולפיכך ניתן יהיה לספקו רק בחודש יוני או יולי 2017.

כן נטען כי הוצע לתובעים לרכוש מייבש בסכום גבוה יותר, אולם תוך תשלום הפרש הכספים, והנתבעת סירבה לפצותם.

הנתבעת טוענת מנגד כי אכן היה מחסור כללי במלאי וכי הוצע לתובעים להשיב להם את מלוא כספם. יצוין כי מכתב ההגנה ומדברי נציג הנתבעת בפניי עולה כי לתובעים הוצע מייבש בעלות הגבוהה ב-200 ₪ מהמייבש אותו רכשו, וכי אכן כטענת התובעים הם התבקשו לשלם את ההפרש.

עוד יצוין, כי הרכישה התבצעה בחודש מרץ 2017 ואולם עד היום לא סופק המייבש לתובעים.

שמעתי את הצדדים בפני ובכלל זה נעשה ניסיון להגיע להסכמה במהלך הדיון ואולם התובעים עמדו על כך שאינם מעוניינים לקבל כל מוצר שהוא מהנתבעת, אלא להפקיד את כספם אצל מוכרים אחרים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני מוצאת לקבל את התביעה, אף כי לא בסכום אותו תבעו התובעים.